קבלת פסק בלי נימוק
שלום הרב,
קראתי לאחרונה: "מספרים על ר' חיים מבריסק, ששלח שאלה מסוימת בהלכה לר' יצחק אלחנן ספקטור. הוא ביקש ממנו שיענה לו במברק, כיוון שאם הוא יכתוב נימוקים במכתב ארוך, ר' חיים ידחה אותם בסברתו. אבל אם הוא ייתן לו תשובה חד משמעית, בתור פוסק הדור, ניתן לסמוך עליו". (בספר "מבקשי פניך", עמ' 265). שתי שאלות:
- אם אני שומע פסק מפוסק רציני, אך אני לא מסכים עם הסברה שלו, האם אני יכול בכל זאת לסמוך עליו?
- בהנחה שהתשובה לשאלה הראשונה היא לא, האם מותר לי לשמוע את הפסק, ולהחליט באופן מודע לא לעיין בנימוקים, כי אני חושש שאני אדחה אותם?
ובכלל, ראיתי בכמה מקומות שיצאת נגד "גיור טקסטים", ז"א, לתת לטקסט ערך נוסף בגלל מי שכתב אותו, ולא בגלל התוכן שלו. מה דעתך בכללי על קבלת פסק של פוסק רציני, בלי להיכנס לנימוקים?
תודה, ושבוע טוב
עקרונית אדם אמור לשאוף לפסוק לעצמו. כל עוד אינו בר הכי כמובן זה לא רציני ולא אחראי, אבל כשמגיע לכך עליו לפסוק לעצמו. עד אז הוא יכול וראוי לו שיעשה לו רב.
במקרה שאין לו הכרעה (הוא בתיקו), חלים עליו דיני ספיקות. במצב כזה יש מקום לטענה שמותר לו לבקש פסק של כן או לא מפוסק מוכר ומוסמך. יש לדון מדוע לא לפעול במצב כזה לפי דיני ספיקות. אבל יש לדיי ספיקות חריגים (כמו למשל קולא בשעת הדחק וכדומה).
האם אתה אומר מסברה שאדם אמור לפסוק לעצמו, או שיש לך מקור לכך?
ומה לגבי החשש שהאדם נוגע בדבר?
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer