רגש כסימן לא כסיבה

תמיד בדיונים בנושא הרגש הנושא הנידון הוא האם הרגש עומד בבסיס האמונה או כתוספת נלוות וכו\' שאלות שנוגעות תמיד בפן השכלי סיבתי של הדברים. כמדומני שיש מבט נוסף על מקום הרגש בעבודתו ה\' אולם האדם נברא בנוסף לשכל עם מערכת של רגש והיא קיימת האדם לא תמיד עם ביסוס שכלי של סיבה כגון רגש של אהבה הינו רגש פשוט קיים על אף שניתן רק להגדיר אותו הוא ישנו ויש כללים למערכת הרגש אחד מהכללים הינו נתינה מולידה אהבה והוא כלל פשוט קיים. הנגזר מכלל זה כשהאדם מאמין בשכל ע\'\'י טענות וכדו\' והוא מקיים את המצוות או לפחות משתדל לקיומם ולחיות את מערכת החיים על פי תורה וכביכול הוא נותם הרבה מרצונתיו כוחו זמנו וכו\' עבור הקב\'\'ה אך טבעי שיתעוררו בלב האדם רגשות.  ןידועים דברי הרמב\'\'ם שהדרך להגיע לעבודת ה\' היא ע\'\'י התבוננות במעשיו ופעולתיו וכו\' דהיינו שיש מימד של הרגש בתור מערכת שפשוט ככה היא עובדת ןכאשר רואים אדם שחסר לו ברגש בחלק מהמקרים יכולה להיות לכך הסיבה שאינו עובד ה\' באמת ואז חוסר הרגש יהוה סימן לחוסר עבודתו וכן להפך כאשר נראה אדם מלא רגש יש אפשרות להסביר זאת כי הוא חי חיי תורה אם כי זה אינו מוכרח. אם כן יש מקום חשוב לרגש בתור מידע על המערכת יחסים שלו עם הקב\'\'ה לדוגמא אם נשמע על זוג המנהל מערכת יחסים אבל אין סימנים אהבה ברוב המקרים מעיד הדבר על כשל בטיס היחסים בינהם. אם כן יש מקור
לאהבה אם הקב\'\'ה בתור שכאשר עובד את ה\' בצורה הראויה מטבע הדברים יגיע לאהבת ה\' וכן להפך.      בתודה אליעזר