ריאליזם מוסרי

לא נראה לי שהבנתי מדוע יצור שלם לא יכול לחוקק את הרע (ואם כן מה בכלל מגדיר את בורא העולם ככזה) ומדוע אם החובה המוסרית לא קיימת אז העובדה שהוא מחוקק את הרע גורמת לו לאיבוד סמכותו. בכלל, אם אכן החוליה הראשונה בהנחות הנורמטיביות שלך היא שתוקף החוק המוסרי נובע מן המחוקק (שכן נראה כי אתה דוחה את הריאליזם המוסרי נטול האלוהים) מדוע צריכה להיות הנחה של קשר בין החובה לציית לו לבין ההתאמה של תוכן הציווי לעולם אידאות כזה או אחר (אפילו אם תגיד שעצם קיומו חיצוני למחוקק בגלל שההגדרה של טוב ורע נכונה בכל עולם אפשרי)

יצור שלם אמור להיות טוב. בעצם ניתן אולי לומר שהוא אמור 'לבחור' בטוב. אבל זו 'בחירה' קומפטיביליסטית (כלומר שלא יכולה הייתה להיות אחרת לאור טבעו של הבוחר).
אם הוא מחוקק את הרע אז חלק מסמכותו נופל כי חלקה מבוסס על היותו טוב (מעבר להיותו הבורא).
אבל כאמור זה דיון היפותטי, כי אנחנו חיים בעולם שבו יש מוסר תקף ויש בורא טוב (להנחתי), וספק עד כמה ניתן לדון בתוך המסגרת הזאת בעולם אחר.

אם סמכותו מבוססת על היותו טוב במה זה שונה מהעמדה הרגילה של הריאליזם המוסרי חוץ מזה שיש עוד ישות שמקבלת את תוקפו של המוסר (אך גם היא מחוייבת אליו כעובדות מוסריות)?

הישות הזאת לא מחויבת אליו. טבעה מוביל אליו. בלשון האחרונים, "טבע הטוב להיטיב". משעה שהיא מחויבת אליו היא מצווה אותנו וזה מחייב גם אותנו. טענתי בטור 457 שהמוסר הוא נכון כמו המתמטיקה או הלוגיקה. אין אפשרות לטוב אחר. אבל השאלה האם לעשות את הטוב היא שאלה אחרת. כלומר הקביעה שהטוב אינו רק עובדה ניטרלית אלא גם משהו מחייב לפעולה (מהמצוי לרצוי). אבל המחויבות לעשות טוב (בניגוד להגדרת הטוב) זוקקת סמכות. הקב"ה שהוא מושלם ויודע כל ופועל נכון מעצם טבעו מחויב למוסר, ואנחנו מחויבים מכוח ציוויו.
יש לזכור שהקב"ה מחויב גם ללוגיקה ולמתמטיקה. אלו קשרים הכרחיים מעצם טבעם ולכן אין כאן כפיפות במובן הרגיל של כפיפות לחוק או למישהו אחר. אצלנו דרושה סמכות כדי לחייב.

אילו המתמטיקה והלוגיקה היו הכרחיות, לא היו שפע של מערכות לוגיות ותורות מתמטיות הבנויות על מערכות אקסיומטיות שונות ואף סותרות. היתכן משהו"הכרחי מעצם טבעו", על אף שיש חלופות ועוד כאלו שימושיות? ועוד שהקב"ה "כפוף" לו באיזה דרך יחודית בשל כך? זה לא עובד כשעצם הדיבור על "הלוגיקה" בה"א הידיעה הוא בעיה עצומה, כפי שיידע כל מי שלקח קורס מבוא בפילוסופיה של הלוגיקה.

אלו דברי הבל. כדאי שתחזור על הקורס. כשמדברים על לוגיקות שונות זה לא תחליף ללוגיקה הקלסית. הלוגיקה התלת ערכית של לוקשביץ למשל, נדונה בעצמה דרך הלוגיקה הבינארית הרגילה.
לגבי האקסיומות המתמטיות זה כבר ממש חוסר הבנה. כל סט אקסיומות בגיאומטריה מייצג מציאות (מרחב) שונה. למרחב נתון יש רק גיאומטריה נכונה אחת. מעבר לזה, המתמטיקה אינה האקסיומות אלא הגזירה מהן. כללי הגזירה הלוגיים הם אחידים ומוסכמים. כשמציגים מערכות אחרות הן לא תחליף למערכת הזאת אלא מסגרת חשיבתית להקשר מסוים בתוכה.
קשה להאריך כאן למרות שזוהי טעות מאד נפוצה.

אם המעבר מהרצוי למצוי לא קורה ללא הישות המחוקקת איך אפשר לומר שבמידה והוא בוחר ברע יש בזה כרסום בסמכותו?

לא רואה קשר. הסברתי שהחובה עלינו נובעת מהציווי שלו. אבל אצלו המחויבות המוסרית אינה חובה אלא תוצאה של טבעו. אם טבעו היה אחר (רע, לא מושלם) סמכותו הייתה מתכרסמת.

מיכי, איפה הארכת על "דברי הבל" אלו?

לא זוכר שהארכתי במקום מוגדר אחד. הערתי בכמה מקומות.
למשל, במאמרי "מהי 'חלות'?", במאמר על סתירות ותורת הקוונטים, בטורים ותשובות על טיבם של "חוקי" הלוגיקה (שאינם חוקים כמו חוקי הפיזיקה או חוקי המדינה) ושלכן אלוקים עצמו כפוף להם.