רעיונות בקבלה

אכן אתה צודק בקשר לכך שזה לא משנה איך גילו זאת, (בחלום בלילה, או סתם כשישבו וחשבו) אך בקשר לצידוק איך אפשר לבחון זאת?
הרי כפי שהבנתי הקשר הצידוק בא לפתור אקראיות מסוימת? לדוגצא כשמדען מגלה משהו צריך עכשיו לבחון אם זה היה חד פעמי, כך לפחות גם הבנתי ממך.
(מחילה אם לא)

איך אפשר לבחון בעצמי או על ידי אחרים אינטואיציות מסוג זה?
ועוד שאלה שעלתה לי האם בהלכה הקשר הגילוי והצידוק גם פועלים באותו אופן? כי לכאורה התורה הגיעה מהקדוש ברוך הוא שהוא בעצמו מהווה את מקור הצידוק כפי שאני מבין, לא כך?
הרי בהלכה אין לך דרך לבחון אם משהו נכון או לא (כמובן שיש) אלא כוונתי שגם זה נעשה בתוך ד אמות של מסגרת ההלכה עצמה.
אנסה לתת דוגמא מקווה שאצליח…
לפי ההלכה אין לחלל שבת עכשיו יש מחלוקת האם X זה בגדר חילול שבת, אבל הצידוק לכך שאין לחלל שבת קבוע כבר שכן אנו מניחים שזהו רצון הקדוש ברוך הוא שגילה לנו זאת.

נ.ב. מחילה שהתגובות מעט ארוכות, אך זה באמת נושא שמעניין אותי.

הענין באינטואיציה שהיא אינה בהכרח טענה מדעית, ולכן לא ניתנת לבחינה אמפירית. אצה אמור לבדוק האם זה נראה לך אינטואיטיבית ולהצליב עם אינטואיציות אחרות.
לגבי הדוגמה ההלכתית, לא הבנתי. אנחנו לא מחפשים צידוק לאיסור לחלל שבת אלא צידוק לטענה ש-X הוא חילול שבת (או לא). לזה אכן אין דרך לבדוק אלא אינטואיטיבית. אם הייתה דרך כזאת המחלוקת הייתה נפשטת. לכן דל מהא את הקב"ה.

אני מניח שכנראה לא תוכל להסביר לי בפירוט, אבל בספרך אמת ויציב הבנתי ממך שאינטואיציה היא בין חשיבה להכרה, וגם אי אפשר לבחון בצורה אמפירית מה נכון ומה לא אינטואיטיבית.

אשאל בכל זאת, כשזה נוגע לעצמי לדוגמא לגבי רצון חופשי אין לי סיבה להניח שאין לי או לשלול זאת לכן אני מקבל זאת אינטואיטיבית, אך האם זה תקף גם לגבי אינטואיציות שמחוץ לי לדוגמא לגבי מציאות רוחנית כלשהי שאיני באמת יכול להשים עליה את האצבע אך בניגוד לרצון חופשי אין לי סיבה להניח שהיא קיימת מבלי אותה מסורת?
לדוגמא הרעיון שלנפש יש רמח איברים בדומה לגוף וכשעושים עבירה על ידי איבר בגוף אותו איבר בנפש נפגם, זו ללא ספק אינטואיציה כלשהי השאלה איך אדם פשוט בניגוד למקובלים או נזירים במזרח אמורים "לנסות להצליב זאת עם אינטואיציות אחרות" כמו שאתה אומר?

לגבי הדוצגא ההלכתית אני מניח שאולי בעתיד בע"ה אשאל אותך כבר בפוסט אחר.
אבל בקצרה כוונתי הייתה שלגבי התורה הגילוי והצידוק קשורים זה בזה, כי שניהם מגיעים מהקדוש ברוך הוא, לכן אם הייתי בטוח אז גם אם הוא היה אומר לי "לקפןץ על רגל אחת" הייתי עושה זאת כמו שליבוביץ ענה.
לכאורה אני לא רואה איזה סיבה יש לכך, אבל בגלל שזה הגיע מהקב"ה אז אוטומטית חייב לעשות כך, לפחות כך הבנתי מכוונתו.

אתה יכול לבדוק האם המפה המיסטית הזאת נותנת הסבר שקושר תופעות (הלכתיות או עובדתיות) שונות זו לזו. אתה יכול גם להפעיל אינטואיציה על דברים שמחוצה לך, כמו עקרון הסיבתיות או האינדוקציה, או עוד המון הנחות אפריוריות במדע. יש לנו אותו כושר של אינטואיציה רוחנית שיש חמקובחים או לנזירי המזרח. ייתכן שאצלם זה מחודד ועמוק יותר או שהם מצטיינים בהמשגה של תוצאותיו. הם בני אדם כמוני כמוך, ולכן סביר שההבדלים ביננו הם כמותיים ולא שיש להם כושר כלשהו שאצלנו בכלל לא קיים.

תודה, ברשותך אשאל שאלה אחרונה שתעזור לי לחדד ולסכם את הסוגיא (לפחות לעת עתה) האם יש דרך בה אדם יכול לפתח את אותו כושר אינטואיטיבי בדומה לכושר גופני או שכלי בו אדם לומד יותר "ושובר את הראש", אם כן איך בדיוק?
או שמא זה דבר מולד או שמתפתח אם בכלל בחוויות החיים של האדם, כפי שאני מבין וזו השערה בלי בסיס ,אותם אנשים הם אכן כמוני כמוך אלא שהם נמצאים בקשיבות ואולי אז יותר קל להם להתחבר לאותן אינטואיציות, כך גם הבנתי מספרו של דניאל כהנמן "לחשוב מהר לאט".

אכן, בדומה לכושר גופני, ככל שתעמל יותר את המוח הוא ישתפר. כך גם לגבי האינטואיציה. אמנם לכאורה אין פידבק, אבל בעצם יש. אינטואיציות ומבטים נוספים יוצרים הצלבות. ברור שאנחנו נולדים עם זה, אבל ניתן לשפר. אם לא הייתה לנו יכולת עקרונית כזאת כנראה שלא היינו יכולים לבנות אותה יש מאין.