רצון חופשי ומדעי המוח
לכבוד הרב שליטא
באחד מהרצאותיו של חיים סומפולינסקי הוא טוען שעשו ניסוי בחולי סרטן , ועל ידי גירוי חשמלי באזורים מסוימים הצליחו לגרום להם לרצות להזיז את היד , ובחלק מהמקרים הם הזיזו את היד בלי שום תחושת רצון .כמובן שצריך לבדוק את הניסוי לגופו ויכולים להיות בו הרבה בעיות ,אבל אם זה אכן כך אז לכאורה יוצא שעצם הרציה לפעולות נובעת מתהליכים מוחיים . האם זה לא סתירה לרצון החופשי , הרי המהות של הרצון החופשי זה שהאדם הוא יוצר הרצונות וכל פעולה מתחילה מרצון הנפש , והנה לנו הוכחה שגם הרצון עצמו נובע מתהליכים מוחיים ?
לא שמעתי על הניסוי הזה, אבל איני רואה מה הוא רוצה ללמוד ממנו. ראשית, ברור שאפשר לעורר רצונות/דחפים כאלה או אחרים באדם. השאלה שבוויכוח היא האם האדם כפוי לממש אותם או שיכול להטיל עליהם וטו ולא לפעול כך בפועל. וכי מי שמאמין ברצון חופשי ולא חושב שיש לנו דחפים והשפעות?
שנית, הזזת היד אינה פעולה של בחירה ורצון חופשי. בספרי מדעי החופש בפרט על ניסויי ליבט הבחנתי בין פיקינג לצ'וסינג. ראה גם כאן ובטור 128.
תודה על המענה . האם הרב חושב שאפשר להפוך את הטיעון שיש בחירה חופשית כהוכחה לאלוהים . הרי לולי אל שנתן לנו נשמה ושכל אז בעצם כל מסקנה שנגיע אליה היא לא יותר מכמה נוירונים שגרמו לי להגיע למסקנה הזו ובעצם כל מסקנה כפויה עליי (בגלל הדטרמניזם) , אז אם אתאיסט מסיק שאין אלוהים אז לשיטתו הוא כפוי להאמין בזה כי אין ברירה אחרת . כך שבעצם האתאיזם שמתיימר להיות רציונלי פשוט יורה לעצמו ברגל בעצם הבסיס שלו . האם בעצם ניתן לומר שאלוהים זה הבסיס היחידי שאפשר ליישב תפיסת עולם עיקבית והגיונית ?
לא רואה קשר. אתה מערבב אתאיזם עם מטריאליזם, אבל הקשר הוא רק חד כיווני, אם בכלל. וגם אם דטרמיניסט כפוי לעמדתו זו אינה פירכא עליו (כי אם הוא טועה אז הוא גם לא כפוי). בלולאה המדומה הזאת עסקתי במדעי החופש.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer