שאלה
כתוב בפרשה בפרק כ פסוק יב: "ויאמר ה' אל משה ואל אהרן יען לא האמנתם בי
להקדישני לעיני בני ישראל לכן לא תביאו את הקהל הזה וגו"
ותנן (אבות פ"ה מי"ח וביומא פז ע"א) – "כל המזכה את הרבים אין חטא בא על
ידו , וכל המחטיא את הרבים וכו' … משה זכה וזיכה את הרבים , זכות הרבים
תלוי בו וכו'..
וצ"ע, כיון שמשה רבינו זיכה את הרבים, הרי שהוא בכלל הבטחת "אין חטא בא
על ידו" , וכיצד בא חטא מי מריבה על ידו
על כך כתב רא"ו שהרי קי"ל המבדיל על הכוס הוויין לו בנים זכרים. וכי החזו"א לא הבדיל על הכוס? אלא שיש עודשיקולים פרט לזהשיכולים לקזז את ההבטחהקמייתא. למשל, בעוון נדרים בנים מתין. ומה יהיה על מי שהבדיל על הכוס ולא היה זהיר בנדרים? יתנו לו בנים וימותו? מסתמא לא יתנו כלל (כעין שעבודא דר"נ).
הארכתי בזה במאמרי על האוקימתות. כדאי מאד לקרוא שם.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer