שאלה

אני עשיתי את כל מבחני יורה יורה בתוך שנתיים וחצי.
עם ציונים טובים (ממוצע 80). אין לי זיכרון פנומנלי. ובכל זאת, היתרון שלי היה בכך שייסמתי כמה שיטות:

1. לימוד ראשוני, תעשה אותו איך שאתה חושב. חומר בפנים, מסיכומים, עיון בקיאות, כל אחד לפי המסגרת, עולם הערכים שלו (ביחס ל"איך צריך ללמוד תורה" וכו'), ובעיקר הזמן שלך. (להערכתי לימוד מהיר מתוך סיכומים טובים יכול לחסוך כ 90% מהזמן של ללמוד בפנים).

העיקר, לעשות סיבוב אחד או שניים על כל החומר, היכרות. תהליך הכרתי בו החומר צלח עיבוד והבנה של הדעות והסברות (אין צורך לזכור. לדעת לצטט וכו')

2. אתן בכל זאת תובנה למי שלומד לימוד ראשוני בפנים. מתון הטור שו"ע.
מכיון שהחומר מפוזר על פני כמה ספרים ופוסקים (מהגמרא ועד הש"ך עובר במג"א וכו') שמתי לב שעיקר הקושי והזמן מוקדשים למסגור, וסידור הדעות. למצוא הקשרים, ומי חולק על מי וכו'.

הפתרון: לקרוא סיכום של מישהו שכבר עשה את העבודה המפרכת הזו. ללמוד כל נושא כ'חבורה' (גמרא, ראשונים, פסיקה וכן הלאה) מתוך הסיכום, כך בנויים סיכומים. ואח"כ לגשת לטור עצמו.
אחרי כל סעיף/נושא שנקרא מתוך הסיכום – ללמוד בפנים.
החומר ירוץ..
ווין ווין. גם בפנים וגם מהר וקליט.

3. אחרי לימוד ראשוני. מגיע השלב של – לזכור את החומר.
בשלב זה, מומלץ לקחת את אותו סיכום מהלימוד הראשוני. ולשנן אותו. לעבור עליו פעם, פעמיים, שלוש, בהתאם לזמן.
בעיקר חשוב: להגיע למצב בו מכירים את החומר ברמה של: לדעת היכן נמצא וממוסגר (בסיכום) כל נושא.
לקראת השלב הכי חשוב בתהליך.

4. חודש, עד שלושה חודשים לפני המבחן (תלוי בחומר. משבת ועד אבלות)
להיכנס לפורטל של הרבנות, להדפיס את כל המבחנים שיש (כ 20-30 מבחנים משנים קודמות). וללמוד בצורה הזו:
להתחיל מהמבחנים הקודמים ולהתקדם לכיון החדשים הקשים יותר.
לקרוא שאלה, ו.. לענות את התשובה בפנים. קרי: מהסיכום.
לא לנסות לענות לבד – מה שיגרום להשמטת פרטים.
לא לרשום – מה שיעכב את הלימוד.
לענות בראש את התשובה.
ולעבור לשאלה הבאה..
לענות על כל השאלות מכל השנים בצורה הזו.

לדעתי, זה החלק הכי חשוב בתהליך.
השאלות משך השנים:
1. מאתגרות, קשות.
2. "פוגעות בבטן הרכה" של החומר. כלומר: מתמקדות בנושאים החשובים. למשל: בהלכות שבת – יותר בהלכות בישול ופחות בפרקטיקות רפואה שמביא השו"ע.
3. פותחות צוהר לפרטים ונשואים רבים שהתפספסו בלימוד הראשוני.
והכי חשוב:
4. צורת החזרה הזו, שלא בנויה אל הספקים, ואין לחץ של: להפסיק עד סוף היום – עד סוף הסימן וכו' מה שיוצר לחץ ודילוג על נושאים חשובים.
אלא המשימה היא: כל שאלה לגופה. אין לחץ להפסיק.
זו תובנה מבוססת על עצה של פסיכולוגים חינוכיים.

5. בונה היררכייה. כשאתה לומד בצורה כזו, בפועל אתה מתמקד וחוזר אינספור פעמים על נושאים שעתידים להיות במבחן, ופחות על כאלו שלא.
השאלות בכל המבחנים חוזרות על עצמם, אם לא באותו ניסוח, אבל באותם נושאים.

לדוגמא: בהלכות שבת, ככל שתלמד בדרך זו: בפועל למדת 15 פעמים את הלכות בישול. ופעם אחת, אם בכלל את ההלכות שמבוססות על פרקטיקות רפואה לא רלוונטית.
הסיכוי לשאלה על בישול הוא 40% לשאלה על רפואה 1%

ההגעה למבחן עם הרקע הזו, יוצרת מצב שביכולתך לנחש אילו נושאים ישאלו במבחן.
בנוסף, אתה יודע אותם, כי הקדשת את החודש האחרון בלשנן אותם בלבד.

סיכומים מומלצים: הלכות חו"ק – היכל שלמה.
הלכות איסור והיתר ונידה = תמצית (טלפון להשיג: 0527159662). כתוב טוב וקצר. אבל צריך להוסיף לעצמך את הגמרות.
שבת – לא יודע. צריך לחפש.
באופן כללי היכל שלמה הוא בסדר להכל.