שאלה בנושא הטיעון הפיזיקו-תאולוגי

הבורא לא מודע? לא מתכנן דברים? אין לו משהו כמו תודעה?

זו שאלה אחרת והיא אינה עולה באופן ישיר מהטיעון הפיזיקו-תיאולוגי.

אז למה לקרוא לו בורא? בטח הרבה אתאיסטים יסכימו שמשהו יצר את העולם. הויכוח הוא על השאלה האם זה משהו גרידא, או מישהו שמסוגל להכין תוכנית מראש ואז ולעשות אותה. בקיצור, למה שלאתאיסט יהיה אכפת מהטיעון הפיזיקו תיולוגי?

אכן, סביר שיש לו רצונות ותכניות (אף שזה לא עולה בהכרח מהטיעון). אבל זה לא משנה לעניין הטיעון, שכן או שהחוקים חוקקו על ידו או שהם עצמם בעלי רצונות ותכניות (אחרת אינם יכולים להיות הסבר)..

אני לא בטוח מה בעיניך ההבדל בין "עולה בהכרח מהטיעון" ובין "סביר ש".

אנסה לחדד את הנקודה בצורה אחרת. האם לדעתך הטיעון הפיזיקו-תיאולוגי הוא טיעון לטובת קיומו של מתכנן לעולם? כשאני אומר "מתכנן לעולם" אני מתכוון לישות שהיתה קיימת כשהעולם שלנו לא היה קיים, העלתה בדעתה עתיד אפשרי שבו ישנו העולם שאנו מכירים על תכונותיו ופרטיו, ואז גרמה לאירועים שיצרו את העולם שלנו.

אני מדגיש שכזה מתכנן הוא בהחלט מישהו, ולא סתם משהו דומם. בכל זאת, עד כמה שאנחנו יודעים דוממים לא חושבים על העתיד, קל וחומר מתכננים אותו.

כתבתי שהטיעון מוכיח שקיים משהו שברא את העולם. סביר מאד להניח שיש לו רצונות ותכניות.

משהו, לא מישהו. האם סביר להניח שזה מישהו עם רצונות ותכניות בגלל הטיעון הפיזיקו-תיאולוגי? או שמה סביר להניח זאת מסיבה אחרת? או בקיצור, למה סביר להניח את זה?

כי אם זה היה מכני ההסבר לא היה מספק. הוא עצמו היה טעון הסבר. אני חושב שמיצינו.

אני לא חושב שמיצינו.

מדוע הסבר מכני לא מספק, ומדוע הסיבה לכך לא רלוונטי להסבר התכנוני?