שאלה מעניינת בכבוד הבריות

דווקא חשבתי על סברא פשוטה: כפי שמתירים לגזול בפיקוח נפש מהסברא שהנגזל מחוייב להציל את נפשו של הגוזל ולכן כספו משועבד לכך. כך בכבוד הבריות- הנגזל מחוייב לעשות חסד ולהציל כבודו של חברו ולכן יכול החבר להשתמש בכספו כדי למנוע בזיונו..
לגבי בל תשקצו, אם אני לא טועה זה משנה ברורה שאומר לא להתפנות במקום ציבור על אף שעובר על בל תשקצו משום כבוד הבריות.

נזכרתי, המקור שמופיע באנציקלופדיה תלמודית הוא תוספות שלמדים מ"והתעלמת" וכיוון שאתה מתעלם, יבוא אחר ויקח לעצמו, לכן מחשיבים זאת לקום עשה(איני מבין לגמרי את הסברא) אך רק בממון מותר כיוון שבזה עוסק הפסוק..

תיקון: המשנה ברורה אכן אמר שאיסור בל תשקצו נדחה מפני כבוד הבריות אך מקורו בפרי מגדים ושם כותב מפורש שרק בל תשקצו דרבנן..

בס"ד ט"ו בתמוז תשא"ף

יש לכאורה פתרון פשוט: לקנות משהו בבית הקפה של המלון, ואז רשאי, כלקוח של המלון, להשתמש בשירותים שלו..

בברכה, יפאו"ר

לגוף השאלה, יש סברא שבעל המלון מחוייב לאפשר ליהודי הנצרך לנקביו ואין לו ברירה, אחרת להשתמש בשירותים של מלונו, כדי שלא ייאלץ להתבזות. ואם כן יש לתלות שמה שאסר למי שאינו מאורחי המלון להשתמש בשירותי המלון, היינו באופן שיש לאדם ברירה אחרת. אבל, הואיל ויש פתרון ע"י שיקנה משהו במלון – ראוי לעשות זאת.