שיקול מיסטי ברמבם?

כדי לחדד, ההסבר הפוטנציאלי שנתת, אומר שחז"ל פטרו ת"ח מתשלום על שמירה פיזית, כיוון שנוכחות של ת"ח מעלה/שומרת על רמה רוחנית? כלומר, על מנת שהעם יעריך את הת"ח הם צריכים לחשוב שהם מספיק חשובים כך שלימוד התורה שלהם יגן על העיר פיזית, למרות שזה לא באמת כך?

בס"ד ט"ו בתמוז תשא"ף

הרמב"ם, כרציונליסט מובהק, מבסס במו"נ ח"ג פרקים יז-כ את עיקרון ההשגחה הפרטית המחייב גמול לבעל בחירה בהתאם לבחירתו – לא רק על הפסוקים הרבים במקרא האומרים זאת, אלא גם על מידת הצדק המחייבת להיטיב לטובים.

לדברי הרמב"ם שם – מידת ההשגחה על האדם תלויה במידת דבקותו בבוראו, כאשר הצדיקים זוכים למעלה ש'רגלי חסידיו ישמר' בעוד ש'רשעים בחשך ידמו'. לצדיקים ראויה איפוא גם הגנה פיזית מ'מקרי הטבע', וזכותם מגינה גם על עירם, כמבואר בדברי ה' לאברהם שאף על סדום יחוס 'אם יש בה עשרה צדיקים בתוך העיר'.

בברכה, נהוראי שרגא אגמי-פסיסוביץ'

לא מחייבים אף אחד להאמין בזה. יש כאן ביטוי מטפורי שחכמים מגינים עלינו ולכן פטורים ממס. השאלה באיזו צורה הם מגינים היא שאלה של פרשנות. מעבר לזה, אני הצעתי פרשנות שלי ולא של הרמב""ם, ואולי גם לא של חז"ל.