שתי שאלות
שלום הרב.
1. האם כשהרב אומר שההלכה לא עוסקת במוסר הרב מתכוון באופן מוחלט? כוונתי האם גם סוגיות כמו עני מהפך בחררה (קידושין נ"ט.) או מי שפרע, מחוסרי אמנה ואפשר לחשוב על עוד כמה דומות, אינם עוסקות במוסר?
2. גם אם נאמר שההלכה אינה עוסקת במוסר, זה לא מיישב לגמרי. זה אמנם מיישב סתירות כמו גרושה לאשת כהן (משום שאפשר להבין שיש כאן עקרון רוחני שבאופן צדדי הוא מתנגש עם המוסר) אך זה לא כ"כ מיישב סתירות יותר מהותיות כמו מעמד האישה, ואני לא מדבר כלל על האופן שבו התקבע מעמדה בימנו שאין זה מחויב מהגמרא, אלא על כך שאינם חייבות במצוות עשה שהזמן גרמא, הבן מקדש את הבת וכו.. ואת בעלות האב על ביתו (גם כאן אפשר לחשוב על עוד דוגמאות כאלה) ראיתי את הטור האחרון. וברור שניתן ליישב שהדינים האלו שייכים לתקופת העבר. רק שאני לא מבין כיצד זה מתיישב עם העובדה שהתורה אמורה להיות נצחית, ומבטאת עקרונות אלוקיים.
תודה רבה
- כתבתי כמה פעמים שהלכות דרבנן בחלקן בהחלט מכניסות את המוסר להלכה. עצם זה שנדרשת חקיקה של חכמים אומרת שבסיסית המוסר לא שייך לשם. בר מצרא ומידת סדום, והדוגמאות שהבאת הן בהחלט דוגמאות לזה. יש עוד. חכמים אפילו אוכפים על כללי מוסר (כמו השבת אבידה אחרי ייאוש), ולפעמים הם ממש מכניסים אותם כתקנות לתוך ההלכה.
- לא הבנתי מה קשה בדוגמאות הללו? למה לדעתך זה לא נכנס לתבנית שלי? נצחיות התורה לא אומרת שהכל מתיישם כפי שהיה תמיד אלא שהעקרונות מיושמים בהתאמה לנסיבות המתחדשות. ראה על כך בסדרת טוריי על אורתודוקסיה מודרנית (דוגמת בגדי הים והמסתעף). להיפך, כפי שהסברתי שם, דווקא הקיבוע של ההלכות למרות שינוי הנסיבות הופך את ההלכה ללא נצחית. ללבוש בגד קל במזג אוויר קר זה אומר שההלכה השתנתה ולכן אינה נצחית.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer