תורה ומוסר
לשיטתך ישנם חוקי מוסר וישנם חוקים דתיים ואין קשר ביניהם… אם ככה, למה לדעתך לגיטימי לענות על התנגשויות בין מוסר והלכה בכך שאתה מפרש את התורה או ההלכה כך שתסתדר עם המוסר? לשיטתך יש תורה ויש מוסר ואין קשר ביניהם ולכן המוסר לא אמור להוות תמריץ לשינוי הבנה בהלכה. במצב של התנגשות הייתי אומר שאם אתה צודק אז הפתרונות אמורים להיות לוותר על ההלכה או על חלקה כי המוסר נפגע משמעותית, אבל יש מקומות שבהם משנים את התורה וההלכה כך שתתאים למוסר.
אסביר בקצרה (כי התייחסתי לזה בשיעורים). ראשית, בד"כ אמורה להיות התאמה בין חוקי המוסר להלכה כי הקב"ה אין לו עניין להכניס אותנו לדילמות ללא מוצא. רק כשאין מוצא נוצרת סתירה (או קונפליקט) ביניהם. לכן נקודת מוצא היא שאמורה להיות התאמה. שנית, אם יש כמה אפשרויות פרשניות אני אבחר את זו שמתאימה למוסר, לאו דווקא מפני שהיא הנכונה, אלא מפני שזו דרך בחירה הגיונית כשאתה בספק. כמו שבוחרים בדרך לקולא או בשוא"ת כך הגיוני לבחור בדרך המוסרית יותר, כל עוד כל הדרכים אפשריות.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer