תורה מסיני
שלום הרב, ראיתי שני ציטוטים שלך בויקיציטוט:
- "לגבי האמונה כי התורה המסורה בידינו התקבלה כולה בהר סיני, אני תופס את זה כאמירה נורמטיבית, לא כאמירה היסטורית. אני מאמין בדבר השם שניתן בסיני. הקב"ה, שברא את העולם, התגלה בסיני ונתן לנו את התורה. לא כל ההלכה שבידינו ניתנה שם, אבל אנחנו צריכים להתייחס לכולה כאילו ניתנה בסיני." ~ מתוך ראיון בעיתון מקור ראשון, 11 באוקטובר 2013
- "אני מאמין שבסיני הייתה התגלות כלשהי, שבמסגרתה הקב"ה העביר לנו את גרעין הציוויים שלו, ומשם והלאה מדובר בהרחבה ש־99 אחוז ממנה [דברים] שהקב"ה לא חשב עליהם, וגם לא משה רבנו, אבל זו הרחבה של מה שניתן בסיני. אלמלא האמנתי שגרעין כלשהו ניתן בסיני לא הייתי יכול להרגיש מחויב לתורה." ~ מתוך ראיון בעיתון מקור ראשון, 11 באוקטובר 2013
לגבי 1: למה אנחנו צריכים להעמיד פנים ולהתייחס למשהו, לא כפי שהוא באמת?
לגבי 2: למה שנתייחס להרחבות שהן כביכול דאורייתא, כדאורייתא, אם הן לא ניתנו מהקב"ה או ממשה? (ייתכן שיש בזה אפילו בל תוסיף).
זה לא להעמיד פנים. זו צורת ביטוי. כל ההרחבות יש להן מעמד כמו ההלכות שניתנו למשה בסיני. כמו הביטוי בעברית "ניתן מפי הגבורה" שאינו אלא מטפורה.
ההרחבות נגזרות ממה שכתוב על ידי כללי התושבע"פ, ולכן הן כלולות במה שכתוב. זה כמו שמסקנה כלולה בהנחות שמהן היא מוכחת. אין בל תוסיף באמירה שמשהו שהוא דאורייתא הוא באמת דאורייתא. רק הרחבות מדרבנן שמוצגות כדאורייתא זה בל תוסיף.
כתבת שזה כמו מסקנה שכלולה בהנחות שמהן היא מוכחת. מילא אם נגיד שמשה לא גזר את כל המסקנות האלו זה מתקבל על הדעת, אבל איך ניתן להגיד שהקב"ה לא ידע את המסקנות הטמונות בהנחות?
לא אמרתי שהוא לא ידע. אמרתי שהוא לא מסר אותן למשה ומשה הלאה במסורת. בעל תוספות יו"ט על המשנה בהקדמתו מבחין בין הדברים שנמסרו למשה בסיני (כדי להעביר הלאה) לבין הדברים שהראו למשה בסיני.
מעבר לזה, את הדברים הלא נכונים כמובן גם הקב"ה לא יודע ולא ידע, אבל איננו יודעים מה מבין המסקנות שלנו נכון ומה לא. לכן הכל בחזקת נכון כל עוד הגענו אליו בכלים המקובלים בהלכה ובפרשנות.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer