תזמון עבירות
אני נלחם ביצרא דעריות כבר תקופה ארוכה, הן פגם הברית והן פרוצות….בכל פעם מנסה להפסיק בחוסר הצלחה.
בחצי שנה האחרונה גיליתי שכשאני קובע לעצמי מראש מתי יהיו הנפילות, אני מצליח להתגבר בין לבין, גם במעשה וגם בהרהור.
האם מותר "לקבוע עיתים" לעבירה או שצריך להילחם כל הזמן אפילו שזהה ייצא שאני יעבור יותר עבירות בסוף?
אני חושב שכן. אם זה הדבר שמועיל.
אשריך שאתה נלחם ביצרך!
תשובת הרב מיכי מתאימה לדברי התוס׳ חגיגה טז. שפירשו את המאמר ״יתעטף שחורים וילך למקום שאין מכירים אותו ויעשה מה שלבו חפץ״ כפשוטו, כלומר עדיף לתזמן עבירה בחוכמה כדי להפחית מחומרתה.
זה לא בדיוק מתאים. ראשית, הרי"ף והרא"ש במו"ק טז כתבו שאין הלכה כרבי אילעאי, דקי"ל הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים. וגם ברמב"ם ושו"ע לא הביאו את דבריו. אמנם בתוס' בחגיגה משמע שכן הלכה כך.
לענ"ד אי אפשר להורות כך להלכה, שכן פוסק אינו יכול להורות לאדם לעבור עבירות. וגם רבי אילעאי כנראה לא קבע כאן הלכה אלא המלצה כלשהי לאדם עצמו. וגם בזה לרוב הפוסקים אין להורות כך.
כמובן שאפשר לענות על שאלה הלכתית עיונית מה חומרת כל איסור כזה, ועל כך השבתי.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer