תנועה משיחית ומתי יש לפעול על פי המיסטיקה

שו"תתנועה משיחית ומתי יש לפעול על פי המיסטיקה
יהונתן ברבי שאל לפני 3 שבועות

שמעתי את השיעור האחרון במיסטיקה. שיעור מאוד חשוב. תודה רבה עליו. 
אכן, אני מסכים שאין להחליט מעשית על ידי מיסטיקה. זה לא יכול להיחשב שיקול מעשי.  וזה נכון גם לציונות הדתית וגם לאנטי ציונים. 
דומה לכך יש סיפור על הרב מרדכי אליהו ששמע שרב הפריד זוגות על בסיס שמותיהם. והוא אמר לו שאפילו שהוא יודע זאת, ואפילו אם  יש רוח הקודש לא ניתן לקבוע הלכה על בסיס זה. ויש להתעלם מהידע הזה לגמרי. ע"כ. יחד עם זאת הוא יכול להשפיע על השיקולים מעשיים. ואסביר..
הרב טען שאין עניין לממש את החלום כמו יוסף שממש את חלומו. אך אם ניקח את החלום כמו חזון. הרי שודאי כשרואים את האפשרות לממש את החלום אז יש לעשות זאת. החלום או החזון, או המיסטיקה יכול לשמש כהשראה מעשית. לקדם אותנו לעבר ערכי המיסטיקה. אך הוא לא יכול להוות אינדיקציה האם דבר אפשרי בעולם המעשה או לא! אך ברגע שיש אפשרות לעשות הרי בודאי שפועל לעברו.
כך תורת הקבלה יכולה להוות את מפת הערכים האידאולוגית שלנו. אך כשבאים לפסיקת הלכה צריך שמפה זו תתורגם בשיקולים הלכתיים בלבד.
ומזה יש לשאול על הקמת המדינה. האם זה היה נכון לבן גוריון להקים מדינה? הוא הבין שמעשית לא תהיה לו הזדמנות אחרת. ואז הכריז על מדינה למרות שהשקולים המעשיים לכאורה לא מתאימים. ניתן לומר שמעשית לחיות ללא מדינה זה לא בא בחשבון. שמעתי שאכן הבעיה של בר כוכבא הוא שהוא לא פעל על פי שיקולים ריאל פוליטית מספיק. ולכן הוא נכשל. לעומת זאת ראינו שבן גוריון לא נכשל.
יש עוד דוגמא שברור שיש לשמוע גם למיסטיקה. וזה לשמוע אל דברי הנביא. אז השאלה האם תיתכן אפשרות בו המיסטיקה כן חודרת לעולם המעשה בדומה לנביא?
בן גוריון אמר לחם אין לי אבל חזון יש לי. יש כוח בחזון. החזון יכול ליצור כוח מניע המוציא כוחות נסתרים עד שיתגלה שמה שהיה נראה לא ריאלי הוא ריאלי לחלוטין. לעומת זאת לחיות בלי חזון מביא לדכדוך וממילא גם לכישלון מעשי. להיות ריאלי בלי חזון מביא את השבעה באוקטובר. כי בסופו של דבר אם אין חזון של תורה יש חזון של נחשים ועקרבים. 
ולכן יתכן, שלפעמים גם המיסטיקה יש בה צורך ריאלי. לא מפני שהיא מלמדת אותנו האם מעשה הוא ריאלי הוא לא. אלא מפני שאנו מבינים שאם לא נפעל לכיוונה נחיה ללא חזון וחיים כאלו הם עצמם לא ריאלים. מזכיר את המסירות נפש של בעלי החזון הישמעאלים. ומישמעאל לומד יצחק למסור נפשו. 
ולכן, אני מציע שכל עוד החזון נמצא. אז החזון יהיה בגדר השראה בלבד. אבל אם החזון יהפוך לחסר משמעות. הרי שקיום החזון לפחות כחזון הופך להיות צורך מעשי אבל לא מטעם מיסטיקה אלא מטעם שכדי להתקיים צריך חזון.  חזון הנהגה המאחד את כל העם לאורו. 

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 3 שבועות

יש כאן שאלה?
 

יהונתן ברבי הגיב לפני 3 שבועות

טענתי שגניזת אפשרות מימוש החזון, האידאל המיסטי יכול להיחשב לצורך מעשי שיש להתחשב בו. גם אם בדרך כלל לא מתייחסים למיסטיקה כמנחה ישירות לפעולות המעשיות. כמו הכרזת מדינת ישראל. האם אתה חולק על כך? האם לדעתך בן גוריון היה צריך לא להכריז על הקמת מדינת ישראל? אם היה פועל על פי שיטתך? או שיטתך יכולה להכיל גם את הכרזתו?

מיכי צוות הגיב לפני 3 שבועות

לא מבין את הטענה. כוונתך שאם יגנזו אנשים ירגישו רע או יתייאשו?
אצל בן גוריון, אני לא בטוח שהשיקול המעשי היה כל כך חד משמעי נגד הקמת המדינה. אורי מילשטיין למשל טוען שבמלחמת השחרור היינו ביתרון על אויבינו. אמנם הוא קצת איפכא מסתבראניק.

יהונתן ברבי הגיב לפני 3 שבועות

כוונתי שללא פעולה בשם הערכים המגדירים את הזהות שלנו, הזהות המשותפת שלנו תהפך לחסרת משמעות ולכן זהויות אחרות ישתלטו על הקבוצה שלנו. לעןמת זאת כשפועלים בשם הזהות יש מוטיבציה מיוחדת שעוזרת מעשית להתגבר על הקשיים ולנצח.

אם היה חד משמעי שלא לנצח הרי שגם אני מודה שאין לפעול לכיוונה. אבל גם סיכוי קל אינו מצדיק מעשית את ההכרזה, אם נשענים אך ורק על טיעונים פרקטיים.
ולכן רק טיעון מיסטי, משיחי, יכל להחשב טיעון פרקטי אם הויתור עליו פועל נגד הזהות שלנו. במקרה של בן גוריון נגד הזהות הציונית. ובמקרה זה גם סיכוי מועט להצלחה מספיק בשביל להכריע את הכף.

מיכי צוות הגיב לפני 3 שבועות

טוב, התייאשתי.

השאר תגובה

Back to top button