תפילה ריקה מכוונה
שלום הרב מיכאל,
קראתי את אין אדם שליט ברוח, והספר חידד עבורי תובנות שכבר קיננו בי זמן רב. בפרט, התזה המרכזית שהצגת בו – לפיה אין לנו בסיס סביר להניח שהקב"ה מתערב בעולם בצורה פרטית, קל וחומר נענה לבקשות נקודתיות – הופכת את התפילה במובנה הפשוט ללא רלוונטית עבורי. למעשה, התחושה שלי היא שאין סיבה ממשית לחשוב שכשאני מבקש "חננו מאתך חכמה בינה ודעת", יש מישהו ששומע – ובוודאי לא מישהו שעומד להיענות.
קראתי גם את ההצעות שהעלית שם לנסות ולכוון לא על עצמי אלא על כלל ישראל, או להשאיר פתח לתקווה קלושה שאולי דווקא הפעם תיענה התפילה – אבל בכנות, הן לא מצליחות להחזיק אותי בפועל. אני לא מצליח להרגיש שאני באמת פונה למישהו או שמשהו מתרחש. כתוצאה מכך, אני מוצא את עצמי אמנם עומד ומתפלל, אך לא מבקש, לא מצפה, ולא מאמין בממשות המעשה.
ומצד שני, אני עדיין מחויב להלכה, לפחות במובנה הפורמלי, ולכן גם לתפילה כחובה דרבנן. אבל כשאני מנסה לקיים אותה, אני לא מצליח לחרוג מהחיצוניות – ואין לי תחושת השתתפות רגשית, אמונית או כוונתית.
אני תוהה האם יש בכלל משמעות לקיום כזה של תפילה. האם יש ערך למעשה ריק מכוונה? האם נכון לנסות להיאחז במסגרת גם כשאין בה תוכן פנימי? והאם יש דרך אחרת שאתה מציע לראות את מעשה התפילה, במצב שבו תפיסה ריאליסטית של המציאות שוללת את עצם הרלוונטיות של הבקשה?
אשמח מאוד לשמוע את דעתך.
בכבוד,
ככלל, אתה מתאר קושי פסיכולוגי ולא עקרוני. ההצעות שלי פותרות את הבעיה העקרונית, אלא שקשה לך להתחבר לתפילה או להרגיש. אז אל תתחבר ואל תרגיש. מחויבות להלכה לא כוללת התחברות ורגשות. זה לא מעשה ריק מכוונה אלא מעשה בכוונה גמורה ללא רגש. להיפך, כוונה כזאת טהורה ונקייה יותר מאלו שמבקשים בהנחה שייענו. אתה מתפלל בגלל המצווה שבזה וזה תוכנה של כוונה במצוות. נכון שבתפילה דרושה מעבר לכוונה הכללית גם כוונת המילות, ולכן הצעותיי הנ"ל.
זאת לא בעיה פסיכולוגית, משום שטכנית אינני מבקש אף בקשה.
לא הבנתי
היות שאני לא חושב שהיא תיענה אני לא באמת מתכוון לבקש משהו, כך שלא התפללתי
אתה מציע שאכוון תמיד על כלל ישראל?
אם הגעת למסקנה ברורה שתפילות לא נענות אכן אינך יכול לבקש. אבל זה לא מה שתיארת.
הן לא ייענו לי ככל הנראה, ולכן הבקשה לא תהיה כנה
כן, כך כתבתי. למעט מקרים שבהם לך עצמך אין מוצא טבעי ואז אולי אתה תהיה זה שייענה במסגרת ההיענות הספורדית.
אם זה רק "ככל הנראה", אז כל מה שכתבתי בעינו.
אם מותר לי לשאול, אתה מכוון בחכמה בינה ודעת על כלל ישראל? למה שאלוהים ייענה לתפילה הזו וישפר את מנת המשכל של העם היהודי?
זה לא שיפור מנת המשכל אלא עזרה ביישומם. הגברת השכל על היצרים והרגשות, כמו למשל במקרה שלך, לדעתי, שהרגש מסכל את הבנת השכל.
אוקיי, תודה על זמנך, אנסה ליישם את דבריך.
ככלל תודה על ספריך, המדף שלי מלא מהם…
בשמחה. בהצלחה רבה. אני מאד שמח שדבריי נקראים, ובמיוחד על ידי אנשים רציניים שחושבים עליהם ומנסים ליישם מה שנראה להם.
אציין, כנראה שמעת זאת, שאתה פשוט הצלה לבחורים חרדים מסוימים.
הזדהיתי עם ההוא שאמר שהשארת לו את הראש מתחת לכיפה.
בהמשך לשאלה הזו, ידועה שיטתך שאתה לא יכול לשלול התערבות ספורדית. אבל האם לפחות אין לך ספק לגביה? כלומר לאור ההבנה המחודשת שהקב"ה באופן כללי לא מעורב בעולם, וש"עזב השם את הארץ", האם לא מתעורר ספק לגבי עצם המעורבות הספורדית עצמה? ואם כן, מכיוון שחיוב התפילה הוא מדרבנן, וספק במעורבות הספורדית מוביל לספק דרבנן לקולא. לא כך?
ברור שיש ספק. גדול. ועדיין כדי לבטל דין קיים שנקבע במניין בלי מניין אחר שמתיר דרושה ודאות. לא קשור לספק דרבנן.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer