תרבות יהודית

בשם ידידיה:

1. כלומר, קודם כל צריך לשאול האם הוא בכלל מאמין שאלוהים קיים+ שהוא ציווה אותנו במצוותיו ולאחר מכן לנהל דיון על הלכות כאלו ואחרות שצריך/לא צריך לקיים?
2. אם החילוני לא מאמין שאלוהים קיים או שהוא אגנוסטיקן/דאיסט, האם ישנה משמעות לקיום ההלכה על ידו?
3. אבא של בת זוגתי מאמין בקיומו של אלוהים, אבל מאמין שצריך להסתכל על היהדות כתרבות ולא כדת. האם אני יכול לצאת ידי חובה של קידוש בליל שבת על ידו?
4. בשבתות אצל בת זוגתי, אביה מקדש על כוס שאינה טבולה. האם אני לא יוצא ידי חובה בקידוש זה ומה עליי לעשות על מנת לא להעליב וכו’..?

1. נכון.
2. לא משמעות דתית אלא לכל היותר תרבותית ומוסרית. ראה רמב"ם סוף פ"ח מהל' מלכים. וכן במאמרי: https://mikyab.net/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%9B%D7%A9%D7%9C%D7%AA-%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%91%D7%A2%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%94/
3. לא. כמו שאינך יכול לצאת ידי חובה ממחשב או טייפ או עציץ.
4. בכוס לא טבולה אתה יוצא ידי חובת קידוש. כדאי לנסות לגרום להם לטבול, לפחות את הכלים שאתם משתמשים בהם, או אולי להביא כלים שלכם.

בס"ד ט"ו בחשון ע"ט

לידידיה – שלום רב,

מובן שאמירה לאבי זוגתך שאינך יוצא בקידוש שלו משום שהוא רואה את היהדות כתרבות ולא כדת, עלולה לפגוע בו. כדאי לאמץ את המנהג שהזכירו הפוסקים שכל אחד מבני הבית מקדש בלחש על הכוס יחד עם בעל הבית, וכמובן לנהוג בזה גם בביתכם ובכל מקום, כדי שאמירתכם לאבא תהיה אמת.

בברכה, ש"צ לוינגר

לעצם העניין – באחד הדיונים כאן הוזכרו דברי הגרש"ז אןירבך ב'הליכו שלמה',שאפשר לצאת ידי חובה בברכה של חילוני, משום שיש בו צד של אמונה שאולי כן ציוה ה' על כך, ויש בדעתו שאם אכן זו מצווה – הרי כוונתו לצאת בה ידי חובה.

ועוד יותר מתיישבת סברא זו באדם מסורתי המקיים חלק ניכר מהמצוות, ובפרט שקידוש על היין הוא מדרבנן, ויש כאן חשש של 'דרכי שלום' – כדאי הוא הגרש"ז אוירבך לסמוך עליו בשעת הדחק. כן נראה לענ"ד, אך הואיל ושאלת לחכם ואסר – אתה מחוייב להוראתו.

על המנהג שכל אחד מבני הבית מקדש בלחש עם בעל הבית על כוס שלפניו, מחשש שלא יכוונו או לא ישמעו היטב את ברכת בעל הבית. – ראו: שמירת שבת כהלכתה, ב, פרק מז, סעיף לט, ובמקורות שצויינו שם.

שיקול נוסף לא לצאת בקידושו של בעל הבית, נאמר לגבי אישה.
בקיצור שו"ע סימן עז,ד כתב שאישה היוצאת גם ע"י גדול או ע"י בעלה תאמר את הקידוש עימו מילה במילה, וציין לשו"ע הרב בעל התניא ול'דגול מרבבה'. טעמיהם שונים. בשו"ע אדה"ז כתב שאם אינה מבינה לה"ק עדיף שתקדש בעצמה. בדגמ"ר נסתפק אם הבעל שיצא ידי קידוש דאורייתא יכול להוציא אישה שעדיין לא התפללה וחיובה בקידוש הוא מדאורייתא (וספקו הוא האם יש חובת ערבות של הגברים כלפי הנשים).

דברי הגרש"זא לגבי יציאה ידי חובה בברכתו של חילוני משום שיש בו צד קלוש לכל הפחות של אמונה, מובאים ב'הליכות שלמה, הלכות תפילה פרק ד' סעיף טז, וצוטטו ע"י 'אהרן' באתרא הדין, בדיון על 'מלאכה שנעשתה בשבת ע"י דאיסט'.

בברכה, ש"צ לוינגר

אדרבה, אי אפשר לצאת אפילו בברכה של דתי כי יש בו צד קלוש לכל הפחות של כפירה

ראה תוספת חידוד על דברי שצ""ל כאן: <a href="https://mikyab.net/%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%98%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A2%D7%93/&quot; rel="nofollow">https://mikyab.net/%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%98%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A2%D7%93/</a&gt;