"תרתי למה לי"- בירור הקושיה
שלום.
הגמרא מקשה "תרתי למה לי" כאשר אמורא אומר דבר פעמיים. למשל בקידושין עה ע"א: "ודאן בודאן – מותר (ודאן בספיקן, וספיקן בודאן, וספיקן בספיקן – אסור). אמר רב יהודה אמר רב: הלכה כרבי אליעזר" ו"ארוסה שעיברה… – רב אמר: הולד כשתוקי"- הגמרא שואלת "תרתי למה לי", מאחר שבעצם זו הוראה אחת, שספק ממזר אסור בוודאי ממזר. שאלתי היא מה פשרה של קושיה זו- הרי רב (וכל אמורא אחר) מן הסתם בחייו העביר הרבה שיעורים כלליים, הרבה חבורות, ומן הסתם הוא חזר על הוראתו שודאי אסור בספק בכל מיני צורות ווריאציות- כמו שאנו רואים שרבנים ופוסקים חוזרים על פסקיהם במילים שונות פעמים רבות, בין אם במסגרת שיעורים שהם מעבירים או תשובות שהם משיבים לשואלים. מדוע יש מקום לתמיהה מדוע אמורא אמר את אותו דבר במילים שונות פעמיים? מן הסתם הוא אמר את אותו דבר עשרות פעמים!
לא שואלים תרתי למה לי בסתם סוגיות. רק במימרות שעוברות כלשונן, כלומר הן חלק מקאנון כלשהו. ועל כך שואלים מדוע להכניס לקאנון שתי מימרות עם אותו מסר. וגם כשאמורא אומר משהו כפירוש למימרא כזאת זה מעלה את השאלה על המימרא עצמה. אם זה פירושה מדוע צריך אותה.
אם כך, זה שאלה על מסדרי הגמרא עצמם מדוע הם הכניסו לקאנון 2 מימרות בעלות משמעות זהה?
או עליהם או על מאגרים אחרים שהתקיימו אז (כמו תוספתות וברייתות בספרות התנאים) או מאגרים שהתקיימו עוד בעידן שהכל היה בעל פה. חלקם נכתבו (זו כנראה "מגילת סתרים" שבתלמוד).
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer