איך הנביא בטוח שזה ה' בכבודו ובעצמו מדבר איתו?

שו”תקטגוריה: אמונהאיך הנביא בטוח שזה ה' בכבודו ובעצמו מדבר איתו?
זרובבל שאל לפני 2 חודשים

“וַיְהִי דְבַר-יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר”
אולי השד של דקארט מתעתע בו? אולי הוא רק הוזה מדעתו?
מאין לנביא שאותו אחד שמדבר איתו הוא זה שברא את העולם, או שהוא אותו אחד שדיבר עם משה רבינו?
שכנוע פנימי אינה ראיה.
 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 2 חודשים

אולי…
אם שכנוע פנימי אינו ראיה אז אין ראיה לכלום (כולל לזה ששכנוע פנימי אינו ראיה). כפי שכתב דקרט, אין ראיה חזקה יותר משכנוע פנימי (=אווידנציה, ברירות). זה מה שעומד ביסוד כל הראיות. האלטרנטיבה היא ספקנות, ומי שספקן אין דרך לענות לו. אני איני ספקן, וזהו.

זרובבל הגיב לפני 2 חודשים

אני חושב שהשאלה שלי לא מגיעה ממקום של ספקנות, מדובר בבעיית ההגדרה והזהות בין ה’ המקראי לחוויה שהנביא חווה.
כלומר, הבעיה כאן היא יותר מאשר סתם שכנוע פנימי. הנביא לא למד בגן כיצד נראה ה’ וכיצד הוא נשמע. המורה לא הצביע לו ואמר לו, תראה, ” זה ה’ וזה לא ה’ “. כלומר, על פניו, נראה שהנביא מגדיר את החוויה הזו כה’ על דעת עצמו. יתכן, שאם אדם אחר יחווה את אותה חוויה בדיוק הוא יגדיר אותה כסתם חלום בהקיץ או הזיה.

האם יתכן והנביאים לא חוו התגלות, ורק עשו שימוש בתופעה הזו שהיתה כל כך מקובלת אז כדי להעביר את המסר שלהם?

מיכי הגיב לפני 2 חודשים

הכל ייתכן, אבל התורה עצמה מדברת על נבואה ועל התגלות של הקב”ה אליהם. לכן הטוען אחרת יליו הראיה.
בלינק שהובא למעלה הערתי על הוודאות העצמית של הנביא. זה שהוא מעולם לא חווה משהו לא אומר שהוא לא יכול לקלוט אותו. להיפך, הספק כלפי חווייתו נובע מזה שאתה מעולם לא חווית דבר כזה ולכן אינך מוגע לוודאות שמתלווה אליו. כמו עיוור שתוהה על אמינותו של חוש הראיה.
ובככל, גם התנסויות קודמות לא יכולות לפתור את הבעיה כי גם הן התחילו בהתנסות ראשונה, ואם אי אפשר להאמין לה, אז גם לשנייה כך וכן הלאה. ניסיון לא פותר את הבעיה שאתה מעלה, באם ישנה כזו.

זרובבל הגיב לפני 2 חודשים

כשעיוור פוקח את עיניו מישהו יצטרך להצביע לו ולומר לו “זה צבע אדום וזה ירוק”. זה עניין של הגדרה. כך כשמישהו חווה חוויה שהוא שומע קול או משהו אחר לא יתכן שהוא יחליט על דעת עצמו שזה אותה חוויה שחווה משה רבינו.
אם אנו מאמינים שהנביאים הם בני אדם ישרים, עדיף לומר שלא היתה להם שום התגלות מהסוג ההזייתי. אלא הם עשו שימוש באלוהים כדי להעביר מסר.

מיכי הגיב לפני 2 חודשים

למה הקב”ה לא יכול לומר להם שזו נבואה? מה פשר ההתעקשות הזאת? אתמהה!!

אהרן הגיב לפני 2 חודשים

מצ”ב כאן וורט חסידי מרבי מנדל מרימנוב (תורת שמעון פר’ וירא, דבש השדה אות ע”ג).

הוורט עוסק בדיוק בנושא הנ”ל – מניין לאברהם אבינו לדעת שההתגלות אליו היא מהקב”ה עצמו. השאלה מוסברת בצורה טובה, אבל התשובה איננה מובנת לי. אשמח אם תחווה דעתך.

“ויאמר אברהם אל נעריו שבו לכם פה עם החמור ואני והנער נלכה עד כה ונשתחווה ונשובה אליכם”.
ידוע מכל הספרים הקדושים גודל המניעות שהיו לו לאאע”ה אז בשעת העקדה – בקיצור היו לו אז כל המניעות שיכולות להיות בעולם כי לא לחנם הניסיון הזה עומד לנו מאז ועד עולם עד סוף כל הדורות ובזכותו אנחנו ניצולים מכל מיני פורעניות ובכל שנה ושנה מכפרים לנו עונותינו.

ובוודאי עשה השטן אז כל מיני תחבולות אשר היה באפשרי לעשות למונעו ממצוות השי”ת ואבינו אברהם ע”ה בגודל חמימות מתלהבות הבוער בקרבו אש גדול ונורא לקיים רצון קונו הבורא ית”ש לא הביט על כל זאת וגבר על הכל והלך בשמחה רבה להעלות לעולה את בן יחידו.

וכאשר ראה השטן שאחר כל יגיעתו וטרחתו לא עלה בידו ניסה עוד בחינה אחת אולי יתפוש אותו בדבר הזה להפילו ח”ו, ונדמה לפניו לאיש כשר וצדיק הולך כנגדו ונותן לו שלום בדרך אהבה כראוי ונכון ושואל אותו: להיכן מר הולך? והוא היה משיב: אני הולך לעשות רצון בוראי שצווה לי לשחוט את בני יחידי והיה משיב לו: אשריך אברהם שאתה הולך לעשות רצון קונך בפרט בדבר גדול כזה לך בשלום אולם ספר נא לי ידידי מניין אתה יודע שכן הוא רצון הקב”ה לשחוט את בנך? והיה משיב לו אברהם אאע”ה: אני בעצמי שמעתי מפי הקב”ה קח נא את בנך וגו’.

אז אמר לו האיש הנ”ל: אשריך בוודאי זכית לדבר גדול ולאו כל אדם זוכה לשמוע דברים מפי הקב”ה בעצמו עם כל זה גם אני לא אחדל מלגלות לך מה ששמעתי וקבלתי מרבותיי שלאו כל אדם זוכה לשמוע דיבורים מפי הקב”ה ואפילו הוא שומע אל יסמוך על זה כלל כי אולי הוא ח”ו מאיזה צד אחר ר”ל רק מי שהוא יודע בעצמו שכבר תיקן כל חטאותיו ובפרט החטאות נעורים ואין בו שום חטא ועזן כלל כמו מלאך, אזי הוא בטוח שכבוד ה’ דיבר אתו באמת, אולם מי שהוא עדיין מסופק אם כבר תיקן חטאת נעוריו בכל מכל כל אזי חלילה לו להביט על דיבור כזה כנ”ל, אשר על כן דוק אתה בעצמך מהיכן היה הדיבור.

וכאשר שמע זאת אאע”ה עמד בחרדה גדולה כי לגודל ענוותנותו ושפלותו חשש לדבריו כדרך הצדיקים ובזו התחבולה כמעט הפילו מגודל השמחה התלהבות שהיו לו אז ותיכף ומיד התחזק את עצמו ואמר: חלילה לי שיבטל אותי שום דבר בעולם מעבודתי הגם שאמת הדבר שעדיין לא תקנתי החטאת נעורים.

וזהו “ויאמר אברהם אל נעריו” היינו שאמר להחטאת נעורים שלו “שבו לכם פה עם החמור” עם החומריות שלו, “ואני והנער” היינו אני עם בני יצחק “נלכה עד כה ונשתחוה ונשובה עליכם [אליכם]” אני מבטיח לכם שאבוא שם למדרגה הגדולה להשתחוות בהכנעה גדולה ואז אשוב גם עליכם, ולעת עתה אין דבר בעולם שיבטל אותי ח”ו והלך בשמחה גדולה לקיים מצות הבוית”ש”.

קובי הגיב לפני 2 חודשים

לאחר ר”ה אנחנו מבינים שהאל הוא טרנסצנדנטי “קדוש קדוש קדוש”,
ובזה שיתגלה לבנ”א יש בזה דבר כל כך אימננטי. שקשה לנו לתפוס זאת לאחר קדושת היום כי הוא נורא ואיום

מיכי הגיב לפני 2 חודשים

אין כאן תשובה כמובן. הוא פשוט השאיר את המניעות עם הנערים והכל נהדר. וורטים חסידיים בגרוש

יוסי הגיב לפני 2 חודשים

אני לא מבין מניין לנו שהנביא לא מגזים ו”מעגל פינות”. הוא דמיין/חלם/המציא ושכנע את כולם שה’ דיבר אתו. מי אמר שבהכרח הוא עצמו היה משוכנע בכך? וכן בנוגע למעמד הר סיני. מניין לנו שהם היו כה משוכנעים במאת האחוזים וברמה שלא ניתן לטעות בה, כמו אדם פיקח מול אדם עיוור. איפה זה בדיוק כתוב? ואולי גם האדם הפיקח יכול לשקר ולטעון שהוא רואה סוס יאור מעופף מנגן על דרבוקה? הרי הוא רואה והעיוור צריך להאמין לכל מה שיוצא מפיו… גם אני לא ספקן זה לא אומר שאני מחויב להאמין לכל מה שמספרים לי.

מיכי הגיב לפני 2 חודשים

אתה באמת לא מחויב. סיימנו.

זרובבל הגיב לפני 2 חודשים

אין סיבה שאדם נורמלי המוקף משוגעים שאלוהים מדבר איתם (נביאי השקר) יאמין שהקול שהוא שומע הוא אלוהים בכבודו ובעצמו שמדבר איתו ולא עם אחרים. אדם הגיוני היה אומר לעצמו שהקול הזה שהוא שומע או החוויה הזו שהוא חווה זה סתם הזיה.
ולכן הפרשנות הסבירה היחידה לגבי נביאי האמת היא שאלוהים לא דיבר איתם, והם רק השתמשו בו כי אז שמעו רק לאלו שאלוהים מדבר איתם.

והסיבה להתעקשות היא, שלא זכור לי שאלוהים דיבר איתי או עם כל אחד אחר שאני מכיר.

האם אלוהים דיבר עם כבוד הרב?

mikyab צוות הגיב לפני 2 חודשים

לך תדע. אולי הוא מדבר איתי תחת ניק זרובבל…

Mik Liner הגיב לפני 2 חודשים

כיום ניתן להבחן חוויות מטאפיזיות כגון מות קליני, כהורמון המפורש במות ובלידה הנ, קרא קטמין . יותר מזאת כיום אף ניתן לעבור חוויות טרנסצדנטליות במעבדות על ידי בידוד הורמונים מסוימים. כאשר אנו מודעים לדרך בה אנו חווים דברים, קשה שלא לתהות על נבאותם של אותם אלה.
כוונתי שעוצמת המאורע חזקה ככל שתהא, כול עוד היא אינדיבידואלית לא ניתן לדעת האם זו התגלהות או חוסר ויסות אורמונלי.

mikyab צוות הגיב לפני 2 חודשים

נכון. כיום ניתן גם ליצור אשליות ראיה. לפי אותה לוגיקה גם לראיה אל לך להאמין. ההנחה שלי היא שכל עוד אין אינדיקציה שזו אשליה מדובר בהכרה. כמובן כל מקרה לגופו, וכל דם לפי תחושותיו והנסיבות.

אשר הגיב לפני חודש 1

זרובבל, זהו הכח בעצם של עדות המונים. איך אנחנו יודעים שאנחנו צודקים ואילו המשוגע הוא המשוגע?מניין שאינו צודק וכולנו טועים?

אליעזר הגיב לפני חודש 1

נשאר רק לשים לב שהנבואה פסקה בדיוק בזמן שבה היא פסקה פחות או יותר משאר האומות… [מלבד יחידי סגולה כישו ומוחמד. פעם לכל מלך היה בחצר כנופיה של נביאים ופותרי חלומות שונים].

השאר תגובה