אין-בחירה לחילונים קשור אלינו?

שו"תקטגוריה: אמונהאין-בחירה לחילונים קשור אלינו?
HA שאל לפני 4 שבועות

שלום,
אני מניחה שלחילונים (מנותקים) אין את הבחירה לשמור תומ"צ.
האם זה לא מראה שלא הגיוני שתינתן בחירה כזו? (גם לנו)
כלומר, איך אפשרי שחלק גדול ממי שאמורה להיות לו בחירה (יהודי) לקיים את התורה – אין לו בחירה?

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 4 שבועות

למה לא? ודאי שיש  להם בחירה. את מתכוונת שהסיכוי לכך שיעשו בה שימוש הוא קטן. זה כנראה נכון.
אבל לא הבנתי מה את מסיקה מכך. שלא הגיוני שתינתן בחירה? למה לא?
באשר לשאלתך האחרונה, המצב שבו רוב הציבור מנותק מתורה ומצוות ולכן הסיכוי שיבחר בהן הוא קטן, הוא  תוצאה של בחירות קודמות שלנו ושל אבותינו. לכן אין מה לשאול את הקב"ה מדוע הוא עשה זאת. לא הוא עשה זאת אלא אנחנו.

HA הגיב לפני 4 שבועות

אם הסיכוי קטן וזה תוצאה של בחירות קודמות, אז מה המשמעות שלהם כאן?
אני מנסה להסביר שהמציאות לא תואמת את הרעיון.
אם לחלק גדול מהיהודים כמעט ואין בחירה לקיים תומ"צ, איך זו יכולה להיות המשמעות עבורם?
ואם יש הרבה יהודים שנולדו לא בשביל קיום התורה, זה לא סותר את זה שמטרת היהודי היא בחירה בשמירת תומ"צ?

mikyab צוות הגיב לפני 4 שבועות

הסברתי. היהודים אמורים לקיים תומ"צ. באשמתם או אשמת הוריהם הם לא מגיעים לזה. אז מה הטענה? את רוצה שהקב"ה יתערב וינטרל את הבחירות הרעות שלנו? זה הרעיון של בחירה חופשית, שגורלנו בידינו ולא בידיו. הוא לא מתערב.
זה כמו לשאול מכך שאין אדם שאינו חוטא. אז למה הקב"ה לא מתערב ומונע ממנו לחטוא? זו המשמעות של בחירה חופשית.

HA הגיב לפני 4 שבועות

כן, אבל אני מנסה ללכת הפוך.
מזה שאין היום לרוב "ייעודי הבחירה" בכלל בחירה, אני תוהה על הבחירה הזו.
האם הגיוני שהבורא ייתן את מטרת הקיום לקבוצה מסוימת, כשרוב הקבוצה לא מודעת אליה?
השאלה היא כנראה, איך הבחירה החופשית נותנת להשפיע גם על הדורות הבאים, והאם המצב הזה לא סותר את הטענה שמטרת היהודי היא קיום תומ"צ?

mikyab צוות הגיב לפני 4 שבועות

לא רואה מה הפוך כאן. על כך עניתי.

mikyab צוות הגיב לפני 4 שבועות

מטרת היהודי לקיים תומ"צ מתוך הכרעה שזו חובתו. קיום בלי בחירה אין לו ערך. וכשיש בחירה ממילא יכול לצאת שאנשים לא יקיימו את חובתם.

*** נמחק עקב הטרלה אובססיבית ****

מ"א

HA הגיב לפני 4 שבועות

מצטערת אם זה חוזר על עצמו.
כתבתם: "..מתוך הכרעה שזו חובתו" אבל, אני מניחה את השאלה הזו כחלק שמפריע להכרעה שזו צריכה להיות החובה, זה מה שהתכוונתי הפוך.
אם לא הגיוני בעיניי שהיכולת לבחור בקיום המטרה, לא תינתן לכל בעלי הבחירה (לכל היהודים), אולי זו לא יכולה להיות המטרה?
אני מסכימה שאם אין השלכות לבחירה היא לא בחירה, אבל כשההשלכות הם גם על הדורות הבאים, מה המשמעות של הפרט? (מהבחינה הזו של בחירה בשמירת תומ"צ)
כשהשלכות של בחירת ההורים הן חלק מהמערכת של ההשפעות על האדם לדג' הורים מודרניים יותר או פחות, אז אפשר אולי להבין, אבל כשזה מוציא את האדם מחוץ למשחק כמו בחילונים מנותקים, מה ההסבר לזה?

mikyab צוות הגיב לפני 4 שבועות

ואם ראובן בוחר לרצוח את שמעון ומצליח, זה יותר מובן לך? מטרתו של שמעון היא למות?

HA הגיב לפני 4 שבועות

לא. אבל אני חושבת שזה שונה.
במקרה שלי נוצרים המון אנשים חסרי בחירה (הדורות הבאים), ואם המשמעות (קיום תומ"צ) מתייחסת לכל יחיד, אז איך זה הגיוני?
זה שיש הרבה יחידים שלא יכולים לבחור במטרה, זה לא מראה שאין היגיון שזו תהיה המטרה?

HA הגיב לפני 4 שבועות

התשובה נענתה? כי אני עדיין לא מבינה. איך נוצר מצב של יהודים שאין להם בחירה?
והתשובה שזו בחירה נגררת של ההורים לא יכולה לעזור, כי החיוב (קיום תומ"צ) הוא על הפרט – לא על כל השלשלת..

נקודת הבחירה להתעניין (לHA) הגיב לפני 4 שבועות

בס"ד ז"ך בשבט פ"ד

ניתן לענ"ד להבין ע"פ דברי הרב דסלר ב'קונטרס הבחירה' (שב'מכתב מאליהו') שלכל אחד יש נקודה מצומצמת של בחירה להתקדם צעד קטן לכיוון טוב יותר או חלילה לסגת קצת. וכל בחירה קטנה לכיוון החיובי מרימה את 'נקודת הבחירה' כלפי מעלה.

וכך צופה הראי"ה קוק שהדור שרחק מהתורה יתקדם קימעא קימעא – מ'כבוד הדת' כמורשת האומה, ממנה אל 'חיבת הדת', וממנה, לפעמים מתוך סקרנות אינטלקטואלית או התעניינות תרבותית ל'הכרת הדת', ומשם נסללת הדרך ל'קיום הדת', כמסורת או מתוך אמונה מליאה.

נכחתי אתמול באזכרה ליהודי שרחק בנעוריו מהדת, והתקרב כעבור שנים רבות מתוך תהליך גיור שעברה אשתו, ותוך כדי לימודי היהדות שלה – נדלק אף הוא והיה ליהודי מאמין ושומר מצוות נלהב.

הבחירה לא נעשית תמיד בקפיצה, אלא צעד אחד צעד.

בברכה, פיש"ל

mikyab צוות הגיב לפני 4 שבועות

כאמור, לכולם יש בחירה, אבל קשה להם לעשות אותה בגלל נקודת המוצא. בנקודת המוצא בד"כ אשמים הוריהם. ואכן יש השלכות למעשי ההורים על ילדיהם. המשימה לקיים תומ"צ היא גם קולקטיבית ולא רק אישית, והא ראיה שיש מצוות שמוטלות על הציבור ולא על הפרטים.

HA הגיב לפני 4 שבועות

תודה על המענה.

לפיש"ל, לכן אם האמונה הייתה כוללת רק עשיית טוב, זה היה נכון, כי זה אוניברסלי, ולכולם יכולה להיות בחירה כזו (גם אם מצומצמת).

אופקי הבחירה מתרחבים הגיב לפני 4 שבועות

ל-HA – שלום רב,

נכון שכעת מי שגדל על ערכים 'אוניברסליים' בלבד, תחום האמונה הדתית אולי מעבר לאופק שלו. אך למשל, כפי שהסברתי, יש לו בחירה להתעניין ביהדות כמסורת, כמורשת תרבותית או כשיטה מחשבתית מאתגרת.

כאשר יתחיל להתעניין, ויגלה למשל שגם ערכי דת הם אוניברסליים, ומתוך ההשוואה יגלה שהיהדות היא המקור לאמונותיהם של מיליארדים בעולם התרבותי, ואולי המקור אף יותר 'מוצלח' מתולדותיו – תתחיל הרחבת האופקים האינטלקטואלית להביא גם ל'הרחבת אופקים' אמונית ודתית.

אופק הבחירה הוא דינמי!

בברכה, פיש"ל

השאר תגובה

Back to top button