איסור רכילות
במסכת יומא ד ב כתוב: "מנין לאומר דבר לחברו שהוא בבל יאמר, עד שיאמר לו לך אמור, שנאמר וַיִּקְרָא אֶל משֶׁה וַיְדַבֵּר השם אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר". האם יש משמעויות הלכתיות להיגד הזה גם בימינו? ואם כן, אילו? כמו כן, האם ניתן לבסס על סמך ההיגד הזה את דיני זכויות יוצרים?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
1 Answers
דומני שהמימרא הזאת היא אגדית-מוסרית ולא הובאה בפוסקים המרכזיים. יש ענייני רכילות וגילוי סודות – וזה איסור הלכתי שעמד עליו הח"ח בפירוט (אם כי גם ספריו חשודים אצלי בהפיכת אגדה להלכה). זכויות יוצרים לא נאמר לי ולכן איני רואה קשר למימרא הזאת. במאמרי בתחומין על גניבת דעת וקניין רוחני הצעתי בסיס דאורייתא לדינים אלו.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer