אל תיטוש תורת אימך
שלום הרב מיכי.
ראשית, הערכה רבה על פועלך באתר זה. מאד מלמד ומחכים.
להלן שאלתי. ליד ביתי קיים מניין שמתפלל בנוסח בלאדי. (נוסח תפילה תימן המקורי) מנהג אבותי הוא שאמי (די דומה לנוסח תפילה עדות המזרח).קיים שוני גדול בין 2 הנוסחים. הם אינם מאפשרים להתפלל בנוסח שאמי. בנוסף ליד ביתי יש בית כנסת אשכנזי שמאפשר לחזן להתפלל על פי נוסחו. שאלתי היא, היכן יש בחינת 'אל תיטוש תורת אמך' אם אתפלל בבית הכנסת האשכנזי או בבית הכנסת הבלאדי?
ככל שאני הכרתי ההבדל אינו בין מקור לחיקוי אלא בין נוסח של כפרים (שאמי) לנוסח של יושבי הערים (בלאדי). אבל קטונתי.
בכל מקרה, אני לא חושב שיש תשובה הלכתית לשאלה האם קרבה למנהג המקורי עדיפה או לא. אם אינך מקיים את המנהג אז אינך מקיים אותו. לא משנה אם זה במעט או בהרבה.
בס"ד י"ג בסיון פ"ד
לנועם – שלום רב,
הנוסח ה'בלאדי' [בערבית: מקומי] הוא הנוסח המקורי של יהודי תימן. הנוסח ה'שאמי' ['שאם' בערבית: סוריה וא"י] הוא נוסח הספרדים המיוסד על נוסחי האר"י, שאומץ ע"י חלק מקהילות תימן בהשראת קבלת האר"י שהגיעה לתימן.
תהליך דומה קרה בארצות אשכנז. קהילות רבות המשיכו בנוסח אשכנז המקורי לגווניו (גרמניה, ליטא, פולין וכיו"ב) בעוד שהחסידים יצרו 'נוסח ספרד' ששילב השפעה מרובה מנוסחי האר"י ומנהגיו.
עד כמה שידוע לי – מי שמתפלל בבית כנסת שבו מתפללים בנוסח שונה, ממשיך להתפלל בכל קטעי התפילה הנאמרים ע"י כל יחיד בנוסח אבותיו. אך אם הוא שליח ציבור – הוא מתפלל בנוסח בית הכנסת. וכך מתקיים העיקרון 'אל תטוש תורת אמך' – בתפילתו כיחיד, והעיקרון 'אל תפרוש מן הציבור' בתפילתו כש"ץ.
בברכה, פיש"ל
ומעשה בחב"דניק שהיה 'חיוב' והוצרך להיות חזן בשבת במוסף בביכ"נ של חסידים אחרים שהזהירוהו שלא להכניס דבר מנוסח חב"ד. בלית ברירה הסכים החבד"ניק. אך בסוף התפילה אמר להם: 'סידרתי אתכם. אמרתי "תקנת שבת" כנוסח חב"ד, ולא "תכנת שבת" בנוסח שלכם' 🙂
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer