אנרכיזם ותוקף חוקתי
בס"ד
שלום הרב,
רציתי לשאול לגבי אנריכזם במישור המדיני, כי ראיתי אצליך באתר שיטות שנראות לי כסותרות.
אם בכביש חד סיטרי מבודד באמצע שום מקום יופיע בנסיעתך רמזור אדום, האם תעצור בגללו?
והעיקר, האם אתה רואה תוקף מחייב בחוקי המדינה בכלל? ובמדינה דמוקרטית בפרט? (ונפק"מ לבן מדינה שהלך למדינה מעבר לים).
מהו לשיטתך מקור התוקף? האם רק מהמישור הדתי כמו דינא דמלכותא (שיש מחלוקת כמדומני לגבי מדינה חילונית בא"י) או תוקף נוסף?
או שמא אתה בכלל פרגמטי ואפילו תעבור ברמזור כשאף אדם לא רואה?
יש תוקף חברתי ויש תוקף הלכתי מכוח דינא דמלכותא והסכמת בני העיר. ועדיין אין להגזים באורתודוקסיה, ויש לנהוג כמו שכל אזרח סביר נוהג, חילוני או דתי. לא כמו הזלזול החרדי ולא כמו ההקפדה הממלכתית. כמו חילוני נורמלי.
כיצד תוקף חברתי מחייב מישהו שאיננו מזדהה עם המדינה? נניח בגלל "היותה" חילונית.
(אילמלי הגורמים הדתיים כמובן של דינא דמלכותא ובפרט שאותם שיטות הוא לא מקבל).
ולגבי ההמשך, האם כוונתך שבגלל שכל התוקף מבחינה מוסרית הוא מצד הסכמת הקהל, אז ממילא הם לא הסכימו בצורה מוחלטת להקפיד ולקיים את החוקים בכל תוקף, אלא לקחת את החוקים בצורה סבירה ונוחה.
אם ככה אז למעשה לא תעבור ברמזור כי גם חילוני מסתמא לא יעבור, או שמא כן תעבור כי זה לא באמת מחייב כמו ההקפדה הממלכתית למשל..
דינא דמלכותא מחייב בלי קשר להזדהות שלך. אתה חלק מהמדינה ולכן אתה כפוף לחוקיה. וכי כולם הזדהו עם דוד המלך? או אחאב?
אכן, לזה התכוונתי.
השאלה שעולה היא כמובן מה ההגדרה להיות חלק מן המדינה.
האם מצד זה שהמדינה מגדירה אותי תחתיה או שאני מגדיר את עצמי כחלק ממנה, אם זה כמו השני, אז זה קרוב לטאוטולגיה, או שמא ניתן לומר שעד כמה שאתה מגדיר את עצמך חלק מן המדינה אז תקבל את כל חוקיה (אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה).
אבל בכל אופן, קיימים אנשים לא מעטים שלא רואים את עצמם כחלק מן המדינה, ובוודאי לא של הציוניים הרשועים הארורים, אז האם ניתן לומר שהם מחויבים לקבל את חוקיה מבחינה מוסרית?
[אומנם גם אצלם זה מתחלק לשני סוגים, יש מי שמנסה גם להימנע לקבל משהו מן המדינה כמו קצבאות ואפילו רפואה, אבל יש את הסוג שמותר לקחת מן המדינה כי היא דמוקטרית לשיטתה ועוד..]
השאלה מן התנ"ך זה נק' שאכן לא ברורה לי. אומנם בזמנו כשחיפתי בתנ"ך מצאתי עיר בשם לבנה שיש מי שמפרש שהיא היתה עיר יהודית ופשעה במלך יורם (מיהודה) "אָז תִּפְשַׁע לִבְנָה, בָּעֵת הַהִיא." לכאורה בעקבות כך שהתקרב לדרך של מלכי ישראל… אבל עדיין, מוזר שיש כה מעט התייחסות לגישה שכזאת בתנ"ך אף שמוצאים אנשים קנאים כמו בני רכב לא נראה שהם חלקו על הקונספציה של מדינה למיטב ידעתי.
גדולי הממלכתיים עשו את חוקי המדינה כמעט כחוקי ההלכה (נודע לתהילה הרשל'ה דידהו שבא למפקדו אבל וחפוי ראש ואמר לו הלכתי להתפנות ושכחתי את הנשק בחדר, ועתה הודע נא לי את עונשי ואספגנו) ובא הרב מיכי ועשה את חוקי המדינה לחוקי המוסר. ולשיטתו רצון ה' שנקיים חוקי המדינה. ולשיטתו נראה לומר שרמטכ"ל שבעת ימים קודם יום כיפורים מפרישים אותו ללשכת פלהדרין וכל העם חיל ורעדה יאחזון כורעים ומשתחווים ונופלים על פניהם. והאמת שאין כאן מחויבות מטפיזית כלל, וכל הרוצה יעשה מה שבליבו אלא שיקנסוהו ויענשוהו. וגם אם יש מחויבות מטפיזית אז היא לא הלכה ולא מוסר אלא מין משהו שלישי שאין לעמוד על תכונתו אלא 'מחויבות לחוקי המדינה' ותו לא.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer