אפידורל

שו”תאפידורל
ביזי שאל לפני 2 שבועות

האם מותר לקחת אפידורל הרי כתוב בעצב תלדי בנים

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 2 שבועות

כתוב גם “היית משוגע מכל מראה עיניך אשר תראה”. האם מותר להיות שפוי?
בעצב תלדי בנים אינו ציווי אלא עונש. הקב”ה הוא אחראי לממש את עונשיו ולא אנחנו.

א הגיב לפני 2 שבועות

אני זוכר מאמר על התנגדות הכנסיה האנגליקנית במאה ה18 על לקיחת כלורופורם בפסיכומטרי שעשיתי לפני כמה שנים. חשבתי על זה הרבה בעבר.
חלק מהנוצרים הפרוטסטנטים טוענים היום שבזכות האמונה בקורבן של ישו החטא הקדמון נסלח והאישה מוצדקת ולא חייבת בעונש. אבל ביהדות אין סיבה תיאולוגית למה להקל על סבל של נשים.
עם כמה שזה מוזר ביהדות אין כמעט התייחסות לנושא בעוד שבנצרות זה העסיק לא מעט את התיאולוגים השונים.

ההסבר של הרב קצת מוזר. הרי אדם שמתחמק מעונש שבית משפט גזר עליו כגון שנמלט ממאסר יעשו הכל כדי להחזיר אותו והמעשה עצמו נחשב ללא חוקי. יש אמנם מדינות שלא גוזרות עונש נוסף על העבריין הנמלט כי מכירים ברצון שלו לחופש, אבל הוא עדיין עובר על החוק ואם הוא שומר חוק הוא צריך לקבל את העונש ולא להתחמק.
אדם שסבור שצריך לציית לדבר האל חייב לקבל את העונש ולא להתחמק ממנו. אחרת הוא סוג של עבריין.

ישי הגיב לפני 2 שבועות

ההשוואה לבית משפט לא נכונה. מה’ אין אופציה לברוח. אם אתה לא מקבל עונש זה נטו כי ה’ לא רוצה.
אם אתה מסוגל להשתמש באפידורל סימן שה’ נותן לך. וכמו שהרב מיכי אמר הפסוק “בעצב תלדי בנים” הוא עונש ולא על אחריותך.

חיים הגיב לפני 2 שבועות

והיית משוגע זאת קללה מותנית אם לא תשמע בקול השם ואי אפשר לדעת איך הוא בדיוק מודד
אבל עונד לא מותנה כמו בעצב תלדי בנים זה כמו רצון השם בלי ציווי, ואמנם השם יכול הכל לבד אבל גם עלינו לקדם את רצונו ואולי דווקא בגלל זה הפסוק נכתב בתורה כדי שנדע שצריך לדאוג שיהיה עצב גדול בלידה

mikyab צוות הגיב לפני 2 שבועות

תשובות נכונות אבל לא נחוצות. האיסור לברוח מעונש בי”ד הוא מפני שהחובה לענוש אותי היא גם עליי. החובה לענוש עבריינים היא על כלל הציבור ואני בתוכו. ביה”ד רק מבצע זאת בשמנו. לכן אסור לי לברוח מהעונש, כי החובה להיענש מוטלת עליי.
אבל עונש הקב”ה גוזר אינה חובה עליי.
ואגב, אני לא בטוח שאסור לברוח מעונש בי”ד. ראה מל”מ פ”א מהל’ רוצח שדן בשאלה האם מותר לחייב מיתה להרוג את שליח בי”ד (כמו זמרי שיכול להרוג את פנחס), ומסיק שלא. אבל לגבי בריחה ניתן להסיק שאולי זה כן מותר. אמנם לדעתי זה אסור מהטעם הנ”ל.

בס”ד כ”א בכסלו פ”ב

התיאולוג הראשון שחידש שיש לאדם אפשרות לבקש הקלה בעונשו היה קין שביקש רחמים ונענה. בהקלה זו לא לקתה מידת הדין, שהרי בבקשה זו זכה קין לתקן את חטאו הראשון. . כעת הביא את הקרבן הראוי ‘זבחי אלקים רוח נשברנ’. העונש לא בא לשם נקם, אלא כדי להביא את החוטא לדרך של תיקון.

בעקבות חידושו של קין – צעד למך צעד נוסף וחידש שיש בכוח מעשיו של אדם להביא להקלת הגזירה האלקית, ומשום כך קבע לבהו נח את הייעוד: ‘זה ינחמנו ממעשינו ומעצבון ידינו מן האדמה אשר אררה ה”. ייעוד זה הוגשם ע”י נח שהמציא את המחרישה שהקלה על עבודת האדמה (כדברי חז”ל), ואכן הצליח נח להפיק מהאדמה יכרם יין , הטעים בהרבה מ’קוץ ודרדר’

אם היה חטאו של אדם הראשון בהשתכנעו מדיבת הנחש שהאלקים אינו רוצה בטובת האדם – הרי ההמצאה המשכללת את הבריאה ומשפרת את חיי האנושות, מבטאת את האמונה שהבורא חפץ בטובתו של האדם ולפיכך נטע בו את הדעת שתביא לו שיפור בתנאי חייו.

ועדיין יכולתו של האדם להפיק תוצאות טובות יותר בעמלו – אינה משחררת אותו מחובתו לעמול קשה. אדרבה, ככל שיכולתו הטכנולוגית של אדם מתפתחת – הוא נדרש לעבוד קשה, אך מאידך הוא רואה גם ברכה בעמלו. בכך מתוקן חטא עץ הדעת. את הדעת לא ישיג האדם בקלות ע”י אכילת פרי קסום, אלא יעמוד שנים רבות כדי להוסיף דעת, ולא אחת ‘יוסיף דעת – יוסיף מכאוב’. זה גם עונש אך גם ברכה. מה שמושג ע”י עבודה קשה – אדם יודע להעריך.

אף בגזירת ‘העצב תלדי בנים’ יש תיקון החטא. אם חטאו אדם ואשתו בכפיות טובה לבוראם – הרי כעת הבאת הילדים לעולם הכרוכה בעבודה קשה ובדאגות אין קץ – מביאה את השותפים ביצירת הולד להוקיר זה את זה, להכיר טובה ל’שותף השלישי’ שבלעדי רוחו והשגחתו לא יכלו להצליח, ולאהוב אהבה עזה את פרי השקעתם.

האפידורל, כהרדמה בניתוח – חוסך את הכאב המטריף של צירי הלידה, אך רחוק מלטור כליל את היולדת ממתחים ומכאבים. כמו בניתוח – ההרדמה לא פוטרת מכאבי החיתןך והתפרים הבאים אחרי שפגה ההרדמה, ואינה פוטרת מהדאגה האינסופית של ‘צער גידול בנים’, אך הקלת הכאבים בלידה – מאפשרת לעבור אותה בפחות טראומה וביותר כוחות נפש שיחזקו אותה בהתמודדות הארוכה של הטיפול בילד, גידולו וחינוכו.

הקלת הצער – מקילה על האדם להביא את הכאב מלהיות ‘כאב סיזיפי’, אל מצב של מאמץ הנושא פרי. כך הופכת הקללה לברכה, וה’עונש’ משיג את מטרתו האמיתית: הפיכת האדם לטוב יותר.

בברכה, אליעם פיש”ל וורהיימר

תיקונים הגיב לפני 2 שבועות

פיסקה 2, שורה 2
… קבע לבנו נח….

פיסקה 4, שורה 4
… אלא יעבוד שנים…

פיסקה 6, שורה 2
… רחוק מלפטור כליל…

שכל ישר הגיב לפני 2 שבועות

באותו עונש יש גם עונש לזכר ‘בזעת אפך תאכל לחם’
ברור שמותר להתפרנס בעבודה במשרד עם מזגן.

כדי להיפטר/לצמצם את העונש האנושות נדרשת להשקיע מאמץ גדול.
וכן התאמצה האנושות העמידה רופאים ומדענים חכמים ופיתחו כל מיני דברים שמצמצמים את העונש הן בפרנסה הן באפדורל הן בכל המצאה.

עולם הפוך ראיתי הגיב לפני 2 שבועות

יותר מתאים שזכרים ישאלו את הרב על בזעת אפך תאכל לחם
ונקבות ישאלו על בעצב תלדי בנים מאשר הפוך.

אדמון הגיב לפני 2 שבועות

מי אמר לך שלא מדובר בשואלת נקבה

השאר תגובה