בדיקת האמונה היהודית

ובנוגע לחלק השני? במקומות בהם קיימת השקה בין היהדות לעולם האמפירי, כמו פעולה של תפילות או השקיית סוטה, יש מקום להתייחס למבחנים אמפיריים כמדדים להוכחת האמונה?

בהחלט כן, אלא שהמקומות הללו מועטים מאד, אם בכלל. צריך גם להיזהר מללכת שבי אחרי פרשנויות או דוגמות שנקבעו על ידי אנשים.

והיה אם שמוע שתשמעו. והפסוקים שבעקבותם חז"ל פירשו שכר בהאי עלמא ליכא. או לעתיד לבוא, מחר לקבל שכרם וכו.
זה הקושי האמפירי החזק ביותר שניתן למצוא.

האם אתה יודע לפרש אותם? פירוש שישמור על תערו של אוקאם בנרתיק.

לא הבנתי. מה דורש כאן פירוש? תערו של אוקאם אינו עניין לכאן. כפי שהסברתי לא פעם, עקרון התער תמיד משמש אותנו תחת הנחות כלשהן. מי שמשתמש בו כעיקרון בלעדי ייפול לטעויות רבות. תוכל לחפש כאן באתר.

שלום הרב,
פעמים רבות שואלים אותך את השאלה כדלהלן, אך לא נתקלתי במענה אמיתי ושיטתי לגביה.
לכאורה הטענה הדתית איננה טענה מדעית – כי איננה טוענת טענות ברות הפרכה (קרל פופר).
אך אם זאת ישנם פעמים בודדות שבהם הדת נותנת תחזיות שניתנות לניבוי. ובפעמים הללו נראה שהתחזיות אינן מתרחשות.
אם כן:

האם הייתה מצפה לתת משקל יתר לקושיות שעולות משם או שלא?
במידה ולא, כיצד אתה מצליח ליישב את הדברים – כאשר פעמים רבות זה אינו הפשט?
מה קורה אם לא הייתה רואה שניתן ליישב את הקושיה- האם הייתה רואה אותה כתיובתא? ומסקנתך על הדת.

הדוגמאות לכך הם רבות, ומפוזרות בספר התורה לרוב כמו "למען ייטב לך" , "והארכת ימים", "והיה אם שמוע…" "למען יאריכון ימיך" וכו' וכו'.
ובין אם מהנבאים ההלכה והאגדה כמו מעשרות וכו'.

לא מבין מהו משקל יתר. ברור שאם יש אמירה של התורה שאינה נכונה זו בעיה. אבל לא ננעלו שערי הפרשנות.
כפי שכתבתי למעלה, הדוגמאות לא רבות לדעתי. וגם באלו שהבאת איני יודע מניין לך שזה לא התקיים בעבר. לגבי הדורות הללו, כתבתי כבר כמה פעמים שעם הדורות המעורבות האלוהית בעולם מתמעטת. ולגבי חלק כבר חז"ל דרשו ליום שכולו ארוך וכו'.

אני לא חושב שאתה צודק, אף אם הדוגמאות אינן רבות בכמות הם לא מועטות במהות. נראה בבירור ששררה תפיסה של השפעות בעוה"ז דרך קיום המצוות.

כמו כן, להבנתי אתה מודע לכך שהאמירה שלך היא לא בגדר פרשנות לכתובים, לא נכנסת לכתובים, ואין לה שום ביסוס מהכתובים בתורה.
היא נובעת בעקבות כך שאתה סבור כי המוערבות אינה קיימת – אז אתה דוחק שפעם זה התרחש וכיום כבר לא בגלל סיבות שאינן ידועות בפנינו.

אבל אנחנו לא יודעים איך הייתה פעם המוערבות האלוהית בעולם, אין לנו כלכך מידע חיובי בנושא, אז זוהי דחיית הקושייה בקש.

האם אתה באמת לא רואה בכך שום פגם??? להניח אינספור ניסים ושבירות של חוקי הטבע בלי תיעוד מפורש עליהם? כל מי ששילח קן בזמנו חי עד 120? היינו מצפים לראות איזשהם איזוכרים לכך.

—
איך אתה כמדען לא מתרגש מהאפשרות להוכיח בצורה אמפירית האם הדת נכונה או לא דרך ניבוי השלכות על העתיד? הפסוקים הללו הם האפשרות היחידה שלנו לאמת את הדברים. מכאן צריך להסיק את המסקנה על התאוריה הדתית האם לזנוח אותה או לתקן אותה. מה עוזרים טיעונים פילוסופים אם אתה עיוור לניסיונות אמפירים.

הטענה שכל מי שמשלח קן יחיה עד 120 היא פרשנות ילדותית. שילוח קן תורם לאריכות ימים, טבל יש עוד גורמים רבים נוספים. ראה מאמרי על האוקימתות. גם אם מאד הייתי רוצה להעמיד הכל לבחינה אמפירית, אין אפשרות לבחון זאת אמפירית, ולכן זו לא אופציה. עכשיו תחליט מה אתה עושה עם זה.
זהו. מיציתי.

בוודאי שהיא ילדותית וידועים דברי החזו"א על הבדלה, אבל עכ"פ מובהקות סטיסטית היה צריך לראות ועדיין אין מקרא יוצא מידי פשוטו.

על כן אשאל, בהנחה וידוע לנו ממקור ידע חיצוני כי מאז ומעולם פסוקים אלו לא התקיימו (גם לא במובהקות), האם מבחינתך זה ישלול את אמינות התורה?

הטענה שאי אפשר לבחון זאת אמפירית היא לחלוטין לא נכונה. הפסוקים עומדים ואומרים בחנוני, עכשיו השאלה מה אתה עושה איתם.