ביקורות על דואליזם
שלום וברכה. ידועה לי עמדתך הדואליסטית-אינטראקציוניסטית. ישנם כמה ערעורים על הגישה הזאת שאשמח לשמוע את דעתך עליהם. אציין רק 2:
- הפרה של חוק שימור האנרגיה- הדואליזם האינטראקציוניסטי עלול לשבור את חוק שימור האנרגיה, שכן ניתן לומר שנוספת אנרגיה למערכת פיזיקלית (הרי הכאב שלי למשל גורם לחלקיק מסוים לזוז, וזה אומר שמשהו רוחני מעלה את רמת האנרגיה במערכת הפיזיקלית). האם לדעתך החוק באמת נשמר? אציין רק שישנם עוד אפשרויות לדואליזם שמתיישבות עם חוק שימור האנרגיה, כמו הטענה שהכאב רק משנה את מאזן האנרגיה (למשל מעלה אנרגיה בחלקיק מסוים ומוריד אנרגיה בחלקיק אחר, או לחילופין מעלה אנרגיה בחלקיק אחד והחלקיק הזה מוריד אנרגיה בחלקיק אחר וכך המאזן הכללי נשמר), או הטענה שיש "אנרגיה רוחנית" ואז מתייחסים לחוק שימור האנרגיה כטענה שמדברת על כל האנרגיה (כולל הרוחנית).
- סיבתיות והיעדר מקום- המצבים הנפשיים שלנו רוחניים, כלומר אין להם ממד מרחבי. השאלה שעולה פה היא למה המצב הנפשי שלי, למשל העצב שלי, גורם דווקא לגוף שלי דברים, למשל לבכות, ולא לגוף של מישהו אחר? בתמונת עולם מטריאליסטית, היינו פשוט יכולים לומר שהקשר בין המצבים הנפשיים שלי לגוף שלי מוסבר על ידי כך שהם שניהם מצבים בגופי. כלומר, זה ברור למה מצב פיזיקלי בגופי משפיע על מצב פיזיקלי אחר בגופי (ולא על מצב פיזיקלי בגוף אחר): הם פשוט קשורים בקשרים פיזיקליים ביניהם. כמובן, תשובה דואליסטית פשוטה היא שיש בין הנפש שלי לגוף שלי קשרים כלשהם שלא מתקיימים בין הנפש שלי לגוף אחר. אבל התשובה הזאת מעגלית, שכן הקשרים המדוברים בין הגוף לנפש שלי הם קשרים סיבתיים, והשאלה הייתה למה הקשר הסיבתי מתקיים רק בין הנפש שלי לגוף שלי.
תודה!
- ברור שנשבר. לא הבנתי מה נכנסת לחוק שימור האנרגיה. נשברים כל החוקים כולל חוקי ניוטון (חלקיק זז בלי כוח פיזיקלי שפועל עליו). הארכתי בזה בספרי מדעי החופש.
- לא מבין מה השאלה. אתה מניח שהאינטראקציה חייבת להיות בנקודה מרחבית כלשהי. לא רואה שום הכרח לזה. אולי יש לך ידע שלי אין על פעולת עצמים רוחניים…
1. כן, ברור לי שעוד חוקים נשברים. אני שואל על חוק שימור האנרגיה כדי להבין משהו ספציפית עליו- האם זה אומר שהאנרגיה (וכך למעשה החומר) בעולם בגדילה מתמדת? או שאולי נכנסת אנרגיה מהרוחני לפיזיקלי, ואז היא גם יוצאת במעבר בין הפיזיקלי לרוחני (וכך סך האנרגיה יחסית נשמר)?
2. לא, בכלל לא הנחתי זאת. להיפך- מאחר והקשר הוא לא מרחבי (זו ההנחה שלי), אני שואל על טיבו. למה המצבים הנפשיים שלי משפיעים על החומר שהוא המוח שלי, ולא משפיעים על המוח שהוא של מישהו אחר? מאחר והאינטראקציה היא לא מרחבית, איך הנפש שלי "בוחרת" להשפיע דווקא על חומר מסוים שנמצא במקום מסוים (המוח שלי), ולא על חומר אחר?
1.בספר הסברתי ששימור האנרגיה הכללי נשמר. אדם אוכל וישן וצובר אנרגיה ואז מוציא אותה.
2. כתבתי נקודתית, לא סתם מרחבית.יש קשר בין נשמה לגוף מסוים. לא הבנתי מה השאלה.
1. כשאתה אומר כללי, אתה מתכוון לאנרגיה הרגילה בעולם החומר, נכון? כלומר לא כולל איזה שהיא אנרגיה "רוחנית".
אם כך, זה נשמר כי, כמו שאמרתי, יש הכנסת אנרגיה על ידי גרימה נפשית-פיזיקלית, והוצאת אנרגיה על ידי גרימה פיזיקלית-נפשית?
2. אנסה לחדד- הקשר בין הנפש לבין הגוף יכול להיות מכל מיני סוגים. דואליזם אינטראקציוניסטי טוען לקשר סיבתי ביניהם. השאלה שעולה פה היא, איך הקשר הסיבתי מתקיים דווקא בין הגוף שלי לנפש שלי, ולא בין גוף אחר לנפש שלי? הרי הכאב שלי הוא כמו כאב של מישהו אחר, זה לא משהו שונה בטיבו. ולכן, מה ההסבר לכך שהכאב שלי גורם דווקא דברים בגוף שלי? כאמור, בממד הפיזיקלי אין בעיה- ההסבר לכך שנוירון אחד משפיע סיבתית על נוירון אחר במוח שלי ולא במוח אחר הוא שהם קשורים בקשרים פיזיקליים מרחביים. בממד הרוחני, אין קשר כזה, ולכן השאלה מתעוררת.
1. נכון. אבל אין צורך להניח שהכנסת האנרגיה היא על ידי גרימה פיזיקלית נפשית (זה יכול להיות נכון אבל בין בזה שום צורך). אדם אוכל וזה נותן לו אנרגיה (חומרית). את האנרגיה הזאת הוא מוציא כתוצאאה מהוראה של הרצון. זה הכל.
2. לא חידדת כלום. את זה גופא הסברתי כבר. אתה מניח משום מה שאין קשר כזה. אבל יש.
מיציתי.
תודה על התשובות. רק משהו אחרון בנוגע לסעיף 1- כתבת שכמות האנרגיה הכללית בעולם החומר נשמרת, אבל אז הכנסת דוגמה עם אוכל. האם המשחק בין הוצאת והכנסת האנרגיה לא צריך להיות רק רוחני-פיזיקלי, ולא בעולם הפיזיקלי? הרי אם אני אוכל אני לא באמת "מכניס אנרגיה" אם מתסכלים על האנרגיה ביקום, שכן האוכל החומרי נכנס לגוף שהוא חומרי ולא יוצא משם לנפש. לפי מה שאני מבין, הוצאת אנרגיה חייבת להיות מהפיזיקלי לנפשי (למשל שירי של נוירונים גורם לכאב), והכנסת אנרגיה חייבת להיות מהנפשי לפיזיקלי (למשל שרצון גורם להזזת אלקטרון).
לא רואה שום צורך בהנחה הזאת. האוכל שמתפרק מכניס לגוף אנרגיה. כעת באה הוראה מהרצון לגוף שירוץ למשל. האנרגיה לריצה לקוחה מהאוכל שאכלת. איני רואה שום סיבה להניח מעבר ל"אנרגיה רוחנית" או משהו כזה ולהיפך. שימור האנרגיה הוא תכונה של העולם הפיזיקלי ושם זה יכול להישמר.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer