במה מצינו

eh שאל לפני 4 חודשים

במה מצינו
בתוספות מסכת קידושין דף ג עמוד ב(למטה):
והשתא ניחא קושיא דלעיל דקרא איירי כשקדשה אביה והתם יליף בושת ופגם מקידושין שע”י אביה שהם של אביה והכא ה”ק וכי תימא נילף מבושת ופגם קידושין שע”י עצמה שיהא של אביה מבושת ופגם כי ודאי מקדושי אביה ליכא למילפינהו שאלו על ידה לגמרי הם אבל מתחילה הוה יליף בושת ופגם שאינו על ידה מקדושי אביה ובתר הכי איכא למילף מה שהוא על ידה ממה שאינו על יד אביה.
הפרטים לא כ”כ משנים לענייננו.
מדובר כאן בשלשה דינים, כאשר הריאשון שונה מידי מהשלישי וא”א ללמד זה מזה. א”כ איך אפשר ללמד לשני ואז לשלישי,-השני מספיק דומה אך השלישי לא? איך השאלה מסברא על דין ג’ יכולה להיות תלויה בקיומו או אי קיומו של דין ב’?

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 4 חודשים

אתה מניח שההשוואה מבוססת על דמיון. אבל ייתכן שההשוואה היא מידה בתורה שכל מה שמספיק דומה ניתן ללמוד לגביו. ולכן ניתן ללמוד את ב מא’ ואת ג מב’. גם אם בסוף אין דמיון מספיק.
כעין זה מצינו לגבי עיר של זהב. הגמרא בפ’ תולין אומרת שלא מצינו מחלוקת מן הקצה לקצה, כלומר שאחד מחייב חטאת והשני אומר מותר. מובאתשם מחלוקת משולשת שאחד התנאים אומר מותר והשני מחייב חטאת. הגמרא דוחה ששם יש תנא שלישי שאומר שאסור מדרבנן, ובזה אפשר שתהיה מחלוקת מן הקצה לקצה.
דוגמה קיצונית יותר, מובאת בקה”י על בונה בכלים בשם רא”ז מלצר במאמר. בונה הוא מקבץ חלקים ליצירת חלל (בניית בית מעצים או אבנים). תולדה אחת היא יצירת חלל לא על ידי קיבוץ חלקים – אוהל. תולדה שנייה היא קיבוץ חלקים בלי יצירת חלל – מגבן. זה קיצוני יותר, כי כשתסתכל על היחס בין אוהל למגבן (שתי התולדות) לא תראה שום דמיון ביניהם, למרות ששניהם תולדה של בונה. הדמיון ביניהם עובר דרך האב של בונה..

? הגיב לפני 4 חודשים

מה הקשר בין עיר של זהב ובונה לכאן?

מיכי הגיב לפני 4 חודשים

אלו שתי דוגמאות לשני דברים רחוקים שקובעים דמיון ביניהם בגלל משהו שלישי שביניהם (דומה לכל אחד מהם)

eh הגיב לפני 4 חודשים

במקרה של בונה המקרה הבסיסי הוא בונה וחייבים בכל מקרה הדומה לו ואין שום בעיה בכך שיש שני מקרים דומים בצורות שונות-סו”ס שניהם דומים לבונה.אך כאן המקרה הקיצוני הוא נק’ ההתחלה?

השאר תגובה