בעקבות טיעוני הגרי"ד סולוביצ'יק בשיחתו "זו סיני"

שו"תקטגוריה: פילוסופיהבעקבות טיעוני הגרי"ד סולוביצ'יק בשיחתו "זו סיני"
נדב שאל לפני 6 שנים

אצטט כאן את הטיעונים של הגרי"ד זצ"ל שאשמח לשמוע התייחסות של הרב לגביהם:

1. יחס לחכמי המסורת – 
"רביעית, קבלת עול מלכות שמים דורשת מאתנו לרחוש כבוד ואהבה ולהעריץ את דבריהם של חכמי המסורה. בין שיהיו אלה תנאים, אמוראים או ראשונים – הם הסמכות הסופית. התבטאות בלתי אחראית כלפי חז"ל, גובלת – איני אוהב להשתמש במילה, אבל כך הוא אליבא הרמב"ם – בכפירה. וכך כותב הרמב"ם (הלכות תשובה ג' ח'): "וכן הכופר בפירושה והיא תושבע"פ והמכחיש מגידיה כגון צדוק ובייתוס". כל מי ששולל את האמת והאמינות של התורה שבע"פ הוא צדוקי. מדוע הוסיף "והמכחיש מגידיה", כלומר מי ששולל את סמכותם של חכמי המסורה? משום שתחת הקטגוריה של 'כופרים בתורה' מסווגים לא רק אלה השוללים תושבע"פ, בזה אין ספק, אלא אפילו אלה המודים באמיתתה של תושבע"פ – אבל מבקרים את האישיות של מי מחכמינו ז"ל. הם מוצאים חסרונות בחז"ל, מומים בתכונות אופיים, התנהגותם, הפילוסופיה שלהם, השקפתם על העולם, או מיחסים להם דעות קדומות ר"ל. באמת אין להם השפעה על ההלכה, ובכ"ז צריך לראות אותם ככופרים. אדם כזה הוא כופר כיוון שהוא מכחיש את שלמותם שהיא ללא דופי, ואת אמינותם בתור דוברי אמת".

איפה עובר הגבול בין הכרה בטעויות של חז"ל (שודאי היו, 'טועה בדבר משנה' וכד') לבין "המכחיש מגידיה"?
האמנם יש בעיה להגיד שחז"ל הושפעו מפילוסופיות זרות, בדיוק כמו שהושפעו מתפיסות מדעיות שגויות?
 
2. תוקפן של חזקות חז"ל – 
"לא רק ההלכות, אלא גם החזקות שחז"ל הנהיגו לדון על פיהם בדיני התורה, לא ניתנות לערעור. אל תשלחו יד, לא רק בהלכות אלא גם בחזקות, כי החזקות עליהן דיברו חז"ל אינן נשענות על תבניות התנהגות פסיכולוגיות חולפות, משתנות, אלא על עקרונות אונטולוגיים קבועים (אונטולוגיה=אותו חלק של המטפיזיקה הדן במהות של ההוויות), מושרשים בעצם מעמקי האישיות האנושית המטפיזית, שאינה ניתנת להשתנות כשמים מעל."
(בהמשך הוא מתייחס ל"טב למיתב" ולהפקעת קידושין)

שוב, האמנם חובה להגיד זאת?
נכון שאם מבטלים את החזקות מפילים אינספור דינים, אבל זה לא טיעון. מדוע שחזקות אנושיות לא ישתנו במהלך השנים? הרי בדיוק כמו שב'עצב תלדי בנים' עשוי להשתנות עם טיפול תרופתי נכון (אפידורל כרגע, מי יודע מה עוד כמה שנים) אפשר להגיד שגם 'ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך' ישתנה עם התפתחות נכונה של הפמיניזם.

3. לשיטת לימוד ההלכה – 
"לימוד ההלכה ופרשנותה, טען קרח, הן פעולות אקזוטריות, פעולות דמוקרטיות, שבהן כל אדם בר-דעת מורשה להשתתף. טענתו של משה להיותו הסמכות ההלכתית הבלעדית והפרשן הבלעדי של ההלכה, טען קרח, אין לה על מה שתסמוך. ההשלכה של פילוסופיה דמוקרטית זו ברורה. מה שקרח רצה, ורבים רוצים אפילו עכשיו ואינני מדבר רק על קבוצות מתנגדים, אני מדבר על הקהילה האורתודוקסית, בין שהם מצהירים על כך בגלוי ובין שמשתמשים בלשון המשתמעת לשתי פנים, או בלשון ערמומית בכדי לחפות על כך הוא ש'כלי הפרשנות' של התורה יהיה קומון-סנס, הדעת האמפירית היום-יומית, לא ההיגיון האזוטרי הממשיג, אשר ניתן לקנותו רק על ידי לימוד בשקדנות ובאימון ובמאמץ…".

האם הרב מזדהה עם הדברים ביחס ללוגיקה של יג' מידות שהתורה נדרשת בהן?

לגבי שאלות 1 ו2 אני יכול להבין שהגרי"ד הציג עמדה קיצונית יחסית כיוון שכנראה היה צריך לתת קונטרה לגישות קונסרבטיביות-רפורמיות (אם כי זה לא מסתדר לי עם תיאור אופיו), אבל העמדות שהוא מציג – בשיחה מול רבנים – נראות לי מוחלטות מדי.

תודה מראש.

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 6 שנים
  1. הגבול הוא השכל הישר. מדובר בבני אדם כמוני כמוך, והיחס אליהם צריך להיות בהתאם. ראה במפרשי המשנה "הוי דן את כל האדם לכף זכות" שמסבירים שיש לפרש על פי השכל הישר. ראה גם מאמרי על התער של אוקאם. https://mikyab.net/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%A2%D7%95%D7%93-%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%AA%D7%A2%D7%A8%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%94%D7%90%D7%9D/

אין שום בעיה להגיד את האמת. ואפילו אם זו לא אמת אלא זו רק דעתך המוטעית, מותר ורצוי לומר אותה.
2. על כך כבר כתבתי לא פעם שלהערכתי הרב סולובייצ'יק עצמו לא האמין בשטות הזאת, וכתב זאת לתשובת המינים (הרפורמים).
3. לגמרי לא מזדהה. אלו סיסמאות בריסקאיות רווחות. נכון שיש הנחות יסוד מסוימות, אבל כלי החשיבה והפרשנות הם כלי השכל הישר.

ישי הגיב לפני 3 שנים

השיחה הזאת היא פשוט בריסקריות מחשבתית ולא רק בצורת לימוד עיון.

אביא עוד מהשיחה: "אין לשפוט, להעריך חוקים ומשפטים של תורה על פי אמות מידה של שיטת ערכים חילונית. ניסיון כזה בין אם יהא מבוסס על פרשנות היסטורית או פסיכולוגית, בין אם יבוא מכיוון אוטיליטריסטי (תועלתני), חותר תחת עצם אושיות התורה והמסורה, ומוביל לבסוף לתוצאות היותר טרגיות של אידיאולוגיות התבוללות וניהיליזם, ואין זה משנה כמה טובה היא כוונת האדם המציע הצעות אלו. אסור לנו להיכנע רגשית. אסור לנו להרגיש נחותים… הסובל מתסביך נחיתות נכנע בפני הקסם החולף של סיסמה מודרנית פוליטית או אידיאולוגית. אני אומר שלא רק שלא להתפשר… אלא אפילו שלא להיכנע רגשית, לא להרגיש נחות. אסור שאי־פעם יעלה על דעתו של מי שקיבל עליו עול מלכות שמיים, שחשוב לשתף פעולה אפילו במשהו עם כיוון של פילוסופיה מודרנית חילונית. לדעתי, אין היהדות זקוקה להתנצל לא בפני האישה המודרנית ולא בפני נציגים מודרניים של הסובייקטיביזם הדתי… אין צורך לומר שאין לנסות להתאים את הנורמה ההלכתית הנצחית לערכים חולפים של חברה נוירוטית, ואכן כזו היא החברה שלנו"

האם זה בעצם כמו גישתו של הרב כלפי מוסר והלכה?

mikyab צוות הגיב לפני 3 שנים

לא בדיוק, ולדעתי זו גם לא גישתו שלו.
אני אכן חושב ששתי הקטגוריות אינן תלויות זו בזו, וביסוד ההלכה לא בהכרח מונחים ערכי מוסר, אבל הוא מציג זאת קיצונית מדיי. ראשית, יש מקום לביקורת. שנית, סביר שביסוד "לא תרצח" מונח הערך של חיי אדם, אלא שההלכה אומרת שלחיי אדם יש ערך דתי ולא רק מוסרי.
אני לא מאמין שהוא עצמו רואה את ערכי התרבות שבתוכה הוא חי כחברה נוירוטית. והקריאה לא לשתף פעולה עם פילוסופיה חילונית, ממש נשמעת מוזר כשהיא באה ממי שכתב לא מעט והשתמש לא מעט במקורות כאלה. אלו סיסמאות שאני בטוח שהוא עצמו לא עומד מאחוריהן. אפשר גם לראות זאת בכתיבתו.

ישי הגיב לפני 3 שנים

נראלי שהוא מתכוון לדחיפה של הפילוסופיה לתורה וכן ביטול התורה כלפי פילוסופיה. הוא אומר שאפשר ללמוד פילוסופיה אבל צריך לדעת שזה ללא קשר לתורה.

באמת שמעתי לפני יומיים שהוא עצמו לא חשב שספריו המחשבתיים הם בגדר של תורה.

השאר תגובה

Back to top button