ב' נקודות על 'הלו"מ 9'

שו”תקטגוריה: מוסרב' נקודות על 'הלו"מ 9'
דניאל קורן שאל לפני 11 חודשים

שלום וברכה לרב, לילה טוב 🙂  תובנה מעניינת לאחר שצפיתי בשיעור התשיעי ‘בהלכה ומוסר’ (אינספור תודות, הייתה סדרה מדהימה) 2 נקודות.
(1) שהרב עושה אנלוגיה בין ‘נבל ברה”ת’ של הרמבן: בין צלם אנושיות (‘פרישות’ [שיש ציפייה מטפיזית, בלי ‘ציווי’]), לבין צלם מוסריות.  והרב בא לחדש טענה שהפירוש של הרמבן תקף גם לגבי ‘מוסריות’ ולא רק לגבי ‘פרישות’ (אנושיות).
ואני רוצה להציע נקודה למחשבה שמסייעת – אולי נאמר זאת מק”ו? ?
שלכאורה האנושיות (שהיא פרטית, סובייקטיבית) היא יותר קלה ופחות חמורה מן המוסריות (שהיא כללית, לכל אדם [ויש לחקור אם גם לכל העולם {ואין זה המקום}]).
ואני מיסתפק אם לומר יותר מכך…. שזה ‘בכלל מאתיים מנה’, ש’המוסריות בכלל האנושיות’, דהיינו שאדם מתנהג בצורה לא מוסרית הוא גם פוגע בצלם אנושיות שלו (מנה), וגם בצלם מוסריות שלו.. (מנה נוסף [דהיינו ‘מאתיים’]), ועל כן נרצה מאתנו בשמיים אליבא דרמבן להתנהג בצורה מוסרית גם כן.
__
(2) ועוד נקודה הרבה פחות קריטית.. (ואפילו יותר כורסתית) לחידוד ד’ הרב ליכטנשטיין (למען השעשוע האינטלקטואלי, אשמח לפירכא לזה, זה ‘לכאורה’ מקשה על מגדל הקלפים המרשים שהרב בנה) לגבי זה שקטגוריית המוסר מצווה מדאורייתא (דהיינו, זה הולך גם במישור ההילכתי, וזה על דרך הלימוד של ‘הצד השווה’ שיש הרבה ציווים [שנראים] מוסריים בתורה, והצד השווה שבכולם, ועשית הישר והטוב ת-מ-י-ד (!) עם כל הבריות כולם:
‘כבד אביך.. לא תלך רכיל.. לא תקום ולא..’ וכו’וכו’. . . דהיינו התנהגות מוסרית [והפס’ של ועשית הישר והטוב הוא אסמכתא בעלמא]. בעיניי זו דרך לימוד מיג’ עיקרים . . . ‘בניין אב וכמה כתובים’, לרב יש קושיא טובה, למה מוני המצוות הראשונים לא הכניסו למניין המצוות.., אבל יש פה טיעון חזק מנגד של לימוד ממידה בתורה).
מה הרב אומר?

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 11 חודשים

1. יש כאן נקודה לקולא ונקודה לחומרא: הערכים החוץ תורניים מחייבים גם בלי ציווי, זו החומרא, אבל הם לא כלולים בהלכה, וזו הקולא. הקו”ח יכול ללמד את החומרא ולא את הקולא.
2. זה לא הצד השווה לכל המצוות הללו, שכן כפי שטענתי הגדרים של כל מצווה כזאת לא חופפים לגדר של ציווי מוסרי (רצח בגרמא ובמצמצם וכו’). אבל אם היו לומדים את כל אלו בצד השווה אין שאלה מדוע הם לא נמנות, כי לפחות לרמב”ם לא מונים מצוות שנלמדות ממידות הדרש (רק מה שכתוב בתורה בפירוש או יוצא ממנה בפירוש פשטי).

דניאל קורן הגיב לפני 11 חודשים

תודה רבה הרב.
2) יפה לא חשבתי על זה, אבל צריך לזכור שהרבה מן הדינים זה פטורים בהאי עלמא. נמשל ‘גרמא’ פטור מדיני אדם, אבל חייב בדיני שמיים.
ויש לחקור אם כוונת הגמ’ שם בתחילת פ’ הכונס בב”ק לגבי רשימת הדברים שאדם עושה אותם פטור מדיני אדם, וחייב בדיני שמיים.. אם כוונת חז”לנו שם לחייב מדין מוסרי.. או מדין הילכתי.. (כי אם מדין הלכתי – אז אפשר לעשות צד השווה אם אני לא טועה. [וכפי שאמר הרב אם זה כך, אז אין קושיא אם כן, כי זוהי מידת דרש. {ד”א – אומר בכנות שאני לא בטוח שזו כוונת הרב ליכטנשטיין, אבל אני פעם חשבתי על זה בעצמי, שחשבתי על מושג ‘הצד השווה’.. והמסקנה של זה ושל הרב ליכטנשטיין זהות}]).

mikyab צוות הגיב לפני 11 חודשים

אמרתי שמה שכלול בהלכה אין לו גדרים שמתאימים למוסר. לגבי היזק בגרמא, לכאורה זו מחלוקת המאירי וההשלמה (שאומרים שהוא ממש נחשב גזלן אם לא משלם, ונפסל לעדות) לשאר הראשונים שאומרים שהוא חייב עונש ולא תשלום.
מעבר לזה, אם תלך לפי כללי הדרש יש כאן עשרה כתובים שאינם מלמדים (אלא אם תעשה צריכותא בין כולם).

השאר תגובה