גיוס
מהי עמדת הרב לגבי חיוב גיוס בחורי ישיבה לצבא? אני לא מדבר על המצב שברור שהרבה היו צריכים להתגייס, אלא עקרונית, האם יש הגיון לפטור כזה (הבנתי מתשובות אחרות שאכן סובר כך)?
אם זה נובע מבצורך ליצור ת"ח- האם זה כ"כ הכרחי? הרי משפטנים גדולים נוצרים גם בין אלה המתגייסים (לפעמים משרתים בפרקליטות צבאית, אז שת"ח יעסקו בתחומים קשורים)? אולי לא שלש שנים, אבל לפחות כהסדר? או הכשרה שיוכלי לעשות מילואים, לפחות כשכבר עובדים…
ובןאדם שאוהב ללמוד ומוכשר ורוצה להיות תלמיד חכם, אבל לא נראה לו שיעסוק ברבנות, האם יש הצדקה לכך?
(לגביי- תמיד רציתי לשרת כחצי שנה-שנה (אני עולה ולכן יכולתי לעשות זאת), בסוף למדתי עד שנוצרה מציאות שהיה קשה מאד לשרת. ויש לי ייסורי מצפון רבים על זה.
יצחק שלום.
אכן דעתי היא שיש לפטור בחורי ישיבות, אבל במינון קטן יותר ממה שעושים היום. פטור צריך להינתן לאלו שבאמת לומדים כדי לצמוח ומתאימים לזה. אבל דחיית שירות או קיצור (הסדר) זה משהו אחר.
לגבי דחיית שירות או ביטולו למי שלא מתכוין להמשיך לאורך זמן בתורה, זו שאלה די מורכבת. אם מדובר על דחייה אין בעיה לדעתי. אם מדובר על ביטול אני בהחלט מסכים שאין לזה הצדקה. לגבי הסדר, איני רואה בזה בעיה מיוחדת. בחורי ההסדר עושים שירות משמעותי, ואין קדושה בשלוש השנים. כמו שחייל רגיל יוצא לחופשות ופעילויות אחרות במסגרת שירותו, הם יוצאים לקצת ייותר זמן לפעילות בעלת ערך גדול מאד (לימוד תורה). מה שחשוב הוא בעיקר נשיאה בנטל הביטחוני לאורך חייהם בעתיד (במילואים).
שאלתך לגבי משפטנים גדולים נראית לי ממש מוזרה. ראשית, אלו יכולים להיווצר עם הרבה פחות התמסרות מהדרוש לצמיחה בתורה. אין להשוות בכלל (לא עובדתית ולא ערכית). חוצמזה, אלו שמשרתים בפרקליטות גם לא ישתתפו במלחמה כשתפרוץ, אז מדוע אתה חש שבחור ישיבה צריך להתגייס לפחות כשנה ולעבור הכשרה? למה שהמשפטנים מהפרקליטות לא יעשו טירונות והכשרה קרבית לפני שהם מגיעים לשם? הלימוד הוא תרומה גדולה לחברה, כמו שהמשרתים בפרקליטות תורמים כך לחברה. איני רואה שום הבדל. לבישת המדים היא חסרת כל חשיבות. כך גם לגבי בנות שירות לאומי.
לסיכום, אין הצדקה לטיפת נקיפות מצפון למי שלומד בהסדר גם אם אינו מתכוין להמשיך ב"קריירה" תורנית, ולמי שכן מתכוין לעשות זאת אין מקום לתהיות גם אם השירות שלו מבוטל לגמרי.
האם תוכל להרחיב על איזו תרומה לחברה מדובר? סגולית? או מצד הימצאות תלמידי חכמים בעם ישראל? ואם כצד השני, האם זה באמת כזה מעכב לשרת קצת בצבא? ואחרים לא תורמים בקריירה שלהם, סוף סוף הוא עוסק בחיים שלו, ולא ישירות בטובת הכלל
השאלה היא מה נקודת המוצא שלך. כאדם מאמין אני מניח שנסכים שתלמוד תורה כנגד כולם. קומו של עם ישראל הוא רק עניין טכני. השאלה היא בשביל מה הוא קיים? כמו אותו סיני עני שיש לו שתי פרוטות וקנה בהן פרוסת לחם ופרח. שאלו אותו מדוע לא קנית שתי פרוסות? הוא ענה שפרוטה אחת הוא השקיע כדי להתקיים ואת השנייה הוא השקיע כדי שיהיה בשביל מה להתקיים.
התרומה אינה רק סגולית. המטרה שלנו היא העברת התורה הלאה. בשביל זה אנחנו כאן. לכן אבסורד הוא לזנוח את המטרה בשביל האמצעי. לשעבד את הלומדים להגנה על הקיום. מעבר לזה, גם במבט אחד-העמי יש ללומדים תרומה חשובה לשימור התרבות והייחודי והלאומי שלנו. גם המוטיבציה הציבורית לשרת בצבא גדלה בזכות הלומדים. בציבור הכללי יש אחוז השתמטות גובה, ולדעתי זה חלק מהנתק שקיים אצלם מהתרבות והמחויבות הלאומית.
נכון שיש כאלו שיכולים לגדול גם אם ישרתו קצת בצבא, אבל מצד שני למה שישרתו? וכי השירות בצבא יותר קדוש מהלימוד? איני רואה שום עניין בכך שישרתו בצבא. וכי זה מעכב את הצבא אם כמה לומדים לא יתנו את השנה שלהם? ביחס למספר מסוים של אמנים וספורטאים מקובל על כולם שיש לפטור אותם במידת הצורך. אז לא תהא כוהנת כפונדקית?!
אני חייב להסב את תשומת ליבך לכך שאתה תוהה כל הזמן רק על צד אחד של המשוואה, ואותן שאלות עצמן שעולות ביתר תוקף על הצד השני משום מה נראות לך מובנות מאליהן. אתה שואל מה כל כך קריטי בלימוד בלי שירות, ולא שואל את עצמך מה כל כך קריטי בשירות בלי לוותר על כמה לומדים שיתנו שנה? הצבא יתמוטט? למה זה בכלל חשוב? החשיבות זניחה לגמרי.
כך גם למעלה שאלת למה שהלומדים לא יתגייסו ויכינו עצמם למלחמה, והשווית זאת לאלו שמשרתים בפרקליטות, שלגביהם משום מה ממש לא הטריד אותך שאין להם בדל תרומה למלחמה הבאה. החשיבות בשירות בפרקליטות מובנת לך מאליה וחשיבות הלימוד לא.
בעיניי זו ראייה בעייתית ושגויה מאד. דומני שהיא נובעת מרגש נחיתות שקיים בחלק גדול מהציבור הדתי, ששורשו הוא בזה שמספר הלומדים והפטורים היום גבוה הרבה מעבר לראוי ולרצוי ולמוצדק. אבל המסקנה המתבקשת היא שיש לשנות את המספר של הפטורים ולא לערער על עצם הנחיצות. זוהי שפיכת התינוק עם המים.
האם לדעת הרב יש לקצוב א מספר הפטורים ללומדי תורה, או שיש להעניק פטור לכל לומד?
כשהרב אומר שצריך לצמצם את מספר הפטורים הכוונה לבדוק מי לומד כראוי ומי לא?
ברור שמי שלא לומד כפי שצריך לא צריך להיפטר. מי שכן לומד אבל אין לו עתיד למדני, כלומר שבעתיד יצא לעבודה או שצריך יהיה לצאת, גם לו אין סיבה לתת פטור. הפטור צריך להינתן למי שיש סיכוי טוב שימשיך בזה כקריירת חיים ושווה להחזיק אותו על חשבון הציבור ולתת לו פטור.
תודה.
אחדד את שאלתי.
1. מי שלומד אייך נדע האם יש לו עתיד למדני? היכולת של אדם להישאר בלימוד לבד לאורך שנים תלויה בכמה נעלמים, כלכלית, נפשית וכו'.
2. היפותטית במקרה ויהיו הרבה מאוד שמוכנים לשבת וללמוד גם בעתיד, מהו הגבול בו נחייב אותם לשרת כי יהיו כבר יותר מידי לומדים? או שאין כזה דבר הרבה מידי לומדים.
יש כזה דבר יותר מדיי לומדים. אין לי מספר וזו שאלה ממש לא חשובה. קודם נגיע לגשר ואז נעבור אותו. אני לא חושב שהקריטריון שלי יהיו הרבה שיעמדו, ולכן השאלה היא היפותטית בלבד.
מדובר בהערכה שיכולה להתבדות כמו כל הערכה. ועדיין בגיל די צעיר אפשר כבר לגבש הערכה לא רעה.
הלב יודע אם לעקל או לעקלקלות והאדם צריך להיות ישר עם עצמו. בעולם החרדי יש התנגדות מובנית לשירות צבאי ולכן הדיון שם הוא אחר: האם שירות צבאי הוא לגיטימי בכלל?
פעם שאלה אותי בעבודה בחורה חילוניה אם הבן שלי ישרת בצבא? בתגובה שאלתי אותה אם הבן שלה ילמד תורה? היא ענתה ששירות צבאי הוא עניין כללי ולימוד תורה הוא עניין פרטי.
יש לי חבר שזו הדרך הרגילה שלו להתחמק מהתקפות חילוניות. אני לא מקבל את הטענה הזאת. וכי אם ראובן לא עושה את חובתו זה מצדיק שאתה לא תעשה את חובתך? בשלמא אם אתה מדבר על החלוקה בנטל (בגלל שצריך לוחמים ולומדים ויש פלח אוכלוסיה שלא נוטל חלק בלמידה לכן הפלח האחר מתמקד דוקוא בה) זה אני יכול להבין. אבל זה לא המצב בנדון דידן, כי ההתחמקות מהצבא היא לא בגלל הלימוד אלא מחשש קלקול וכו', ונעשית בהיקפים לא מוצדקים. לכן אני לא מקבל את הטיעון שלך.
מדוע אחוז הלומדים הוא שאלה לא חשובה?
האם הרב חושב שאחוז הלומדים שיש היום באוכלוסיה החרדית (גם אם נוריד את אלו שלא לומדים) הוא מספר שמדינה יכולה לחיות איתו (ביטחונית וכלכלית)?
בעוד לא הרבה שנים הציבור החרדי צפוי לגדול לממדים שיצריכו אותנו לחשוב האם אנחנו פוטרים את כל מי שומד ברצינות (ושימשיך כך גם בעתיד) או שאנו מגבילים את אחוזם באוכלוסיה.
ואם אפשר שאלה נוספת, לאור הדעה של הרב שלימוד תורה מקנה פטור משירות צבאי, האם צריך לממן אותם. וכמה, כמו השכלה גבוהה? כמו שממנים היום?
תודה.
דווקא כן שירתתי. לא ציפתי לקבל תשובה כה רפובליקנית (היה אפשר לחוש את הרב קוק מתווכח איתה באורות התשובה).
י"ד, מי אמר שלא שירתת? דיברתי על התשובה שלך ולא על מה שאתה אישית עשית.
יואב, מי אמר שהשאלה של אחוז הלומדים לא חשובה? המספר אינו חשוב ולא ניתן לכימות. ברור שיש מידה סבירה של לומדים ואיני רוצה ויכול לתת כאן מספר לעניין זה. אני חושב שממש מיצינו את הדיון הזה.
לדעתי בהחלט צריך לממן אותם, וכתבתי על כך בטור 34.
האם דעתו של הרב עדיין תומכת בדברים שהרב כתב בדיון כאן?
למה לא? מה השתנה?
1. קראתי קצת למעלה, ונראה לי שיש כאן טעות. נכתב שכיום פוטרים אמנים וספורטאים, וזה לא מדויק. הם עושים טירונות ומשרתים שירות מלא (אמנם בדר"כ קליל), כך שלצבא יש יכולת "להשתמש" בהם במילואים. כך לפחות זה היה כששירתתי. אמנם עברו 20 שנה, אבל לא שמעתי שזה השתנה.
2. לגבי חשיבות לימוד התורה, אני לא חושב שזה רלוונטי בהקשר הזה. בוודאי שלימוד תורה חיוני לעם ישראל, אבל לא בהכרח לימוד תורה של אדם ספציפי בנקודת זמן ספציפית. לא תהיה שום פגיעה בלימוד התורה אם בחור יילך לצבא ויקבל לכל הפחות הכשרה מינימלית, שתהפוך אותו לזמין למשימות במילואים.
3. אפשר לטעון שלא צריך כ"כ הרבה חיילים גם ככה. אני לא מסכים עם זה, אבל גם אם נניח שזה נכון, המצב שבו קבוצה חברתית מובחנת מחליטה חד-צדדית שהיא זו שלא משרתת, הוא לא סביר. אם צריך פחות חיילים צריך לקבוע עניינית, ע"פ הנתונים שלהם, את מי לשחרר ואת מי לגייס. לימוד בישיבה גדולה הוא לא קריטריון לגיטימי.
כמי שחולק עליך בעניין לימוד מהתנ"ך, אני חייב לומר שהעובדה שתלמידי חכמים יראי שמיים קוראים את דבריו הפשוטים של משה – "האחיכם ייצאו למלחמה ואתם תשבו פה?!" ולא ברור להם הפגם המוסרי בהתנהלות הזאת, היא ראיה מצוינת לשיטתך.
כל מה שכתבת כאן אינו שונה בימים אלו ממה שהיה קודם. לעצם הטענות:
1. זו סתם סמנטיקה. זה נקרא לפטור. והם ממש לא עושים מילואים.
2. חיוני שיהיו לומדי תורה ברמה גבוהה, בטח לא פחות מאמנים, להקות צבאיות ושקמיסטים. אכן לא מדובר על אדם ספציפי. מי דיבר על כך? אין שום צורך שיקבל הכשרה שלא שווה כלום כשהוא בין כה וכה לא מיועד לעשות מילואים.
3. כאן אתה חוזר על דבריי.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer