גיור ושבועות‎

שו”תקטגוריה: הלכהגיור ושבועות‎
מ' שאל לפני 3 שנים

חג שמח,
 
עיקר דבריך השבוע בנושא הגיור מקובלים עליי.
 
אני כן מוכן לדבר על מדיניות מקילה כלפי גרים במדינת ישראל בתקופתנו, אבל זה דבר לא כל כך עקרוני.
 
הזכרת מקרה שבו מתגייר תכנן מראש להתחתן במקום של חילול שבת. זו אולי בעיה, אבל גם אתה תסכים כנראה שאי קיום מצוות לאחר הגיור אינו יכול לשמש הלכה למעשה כאינדיקציה לביטול גיור (היינו להצהרה שלא היה תקף מלכתחילה!). גדולי ישראל מעולם לא עשו זאת, וניתן להוכיח את הדבר(לעניין העקרוני הזה הקדשתי את החלק החמישי בספרי הבלתי נשכח…). עד שקמו רבנים בבתי דין אזוריים ועשו זאת בעשרות השנים האחרונות, ובאופן מביש לטעמי, שלא לדבר על טנק השרמן שהפך למרכבה הדורסת בסיטונות מאות גיורים, תוך חילול השם נורא, לטעמי.
 
(נראה לי שהקטליזטור לכל זה היה פסק הדין בעניין האח והאחות של הרב גורן מתחילת שנות ה-70, שבו ביטול הגיור היה אחת הדרכים שננקטו כדי לטהר את הממזרים, היינו מתוך כוונה “חיובית”. אגב, גם פסק דין זה, וטעויותיו של הרב גורן, במחילה, מנותח בספרי המונומנטלי)
 
כל זה כהקדמה לעיקר, שעליו רק רמזת, ולא הרחבת. היינו, יש מקום לבירור יסודי האם הגדרת הגיור היא ההצטרפות לעם ישראל או ההצטרפות לדת ישראל (וכך לעם ישראל). שנינו חושבים שהכניסה לעם היא באמצעות הכניסה לדת, שכן ההתחייבות במצוות היא הגדרת היהודי/היהדות. אחרים, ובראשם היום אבי שגיא וצבי זוהר, סבורים שהגיור הוא ההצטרפות לעם ישראל. הוויכוח הוא אפוא על הגדרת היהדות. על זה אני מזמין שיחה בהזדמנות.
 
שלא לגרוע מהתייחסות מידית עתה, כדרכך.
 
חג שמח, מ’

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 3 שנים

למוהר”ר מ’ שליט”א שיחי’.
מה נעם לי לראות את מר במקומנו (שנ’ לא ייעשה כן במקומנו…).
באשר לדברי מר, זו גופא היתה טענתי: שיש לחלק בין תכנית מראש לבין אי קיום מצוות שבדיעבד. וגם על כך טענתי שאולי יש להקל, שהרי אולי תכנן מעיקרא להיות פושע ישראל אבל מבין את מחויבותו.
אני חושב שהטענה של אלו המבטלים בגלל אי קיום מצוות שאחרי הגיור (שרמן ביטל גם בגלל רשעות הדיינים) היא סברא שקשה לזלזל בה: יש כיום חזקה על המתגיייר שכבר מעיקרא לא מתכוין לקבל מצוות ועושה זאת למטרות חברתיות וכלכליות ורומנטיות (וככל שאני יודע עובדה היא שרוב המתגיירים במסלול הממלכתי לא באמת מקיימים). לכן אם הוא מאלה שלא מקיימים מצוות זו עילה לשייכו לחזקה ההיא שמעיקרא לא התכוין. הרמב”ם ששולל ביטול עקב אי קיום מצוות מדבר על מצב שבו החזקה היתה הפוכה: מי שמתגייר ברור שעשה זאת כדי לקיים מצוות (אחרת למה שיצטרף ליהודים הדוויים והסחופים), אבל זה לא המצב במקומנו ובזמננו.
דעתי האישית שאין די בסברא זו כדי לבטל גיור של בי”ד כשר (ודלא כשרמן) שהחליט בזמן הגיור שיש לגר כוונת קבלת מצוות. אבל לעצם הטענה הזאת אני דווקא מסכים לסברא.
לגבי ההצטרפות לעם ישראל – כפי שאמרתי לדעתי קשה לתקוף זאת מתוך מקורות (כי את כולם אפשר לפרש שהמצוות הן סימן להצטרפות ללאום ולא דרישה מהותית להגדרת גיור). לדעתי הבעיה העיקרית היא מושגית-אנליטית, כי אני לא מקבל שיש דבר כזה יהדות חילונית (להבדיל מיהודי חילוני כמובן). ראה על כך במאמרי כאן:
https://mikyab.net/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%A2%D7%9C-%D7%96%D7%94%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%96%D7%9E%D7%A0%D7%A0%D7%95-%D7%95%D7%91%D7%9B%D7%9C%D7%9C/

השאר תגובה