גיל הדת
שלום לכבוד הרב. אני קראתי כמה וכמה מאמרים ותשובות של כבודו ועדיין לא מצליח להבין את יישוב הסתירה בין העובדות ההיסטוריות לבין האמונה המסורתית. שמעתי כמה וכמה יישובים שונים לגבי התאריך שהיהודים נוהגים לציין כל שנה והסתירות המדעיות (לרוב הרב כותב אותם בעצמו בתשובות השונות) והביעה איתם שאין שום דרך לבדוק נכונותם מה שלא מקדם את ההבנה בשום צורה. אגב יש עוד תירוץ ששמעתי אותו כמה פעמים בין הרבנים בציונות הדתית שאכן כל התאריכים והתיאוריות שהארכיאולוגיה נוקטת בהם נכונים אולם הציון של השנים שלנו הוא מאז בריאת אדם הראשון, ז"א בני אדם קדמונים אכן היו אבל האדם שאיתו יצר קשר האל הוא הנקרא אדם הראשון. אולם גם כאן זה לא מסתבר שכן ישנן הוכחות שהדת והקשר לרוחני התחיל הרבה לפני 5778 שנה, לכן קשה להבין מה פירוש התאריך הזה. וגם עצם הטענה שאין מחוייבות מוחלטת לעובדות ההיסטוריות אינה מובנת לי. מדוע לקיים חוקים (שחלקם כבר לא מתייחסים לעולמנו כיום) כאשר הבסיס ההיסטורי שלהם נעלם? אם אירועים הכתובים בתורה לא היו אז אין לתורה שום ערך שכן האל לא קשור אליה אלא היא נכתבה על ידי אנוש ואין לי סיבה לציית לה… לדעתי זה כמו לשחק במשחק עם חוקים מסויימים(המתוסים הדתיים ונכונותם הם הקובעים את המחוייבות הדתית) ולרמות. א"כ למה לשחק בכלל(להישאר דתי)? לכן אבקש אם אפשר לברר פעם נוספת את ההתייחסות הראויה לאדם מאמין לממצאים השונים הסותרים את התורה. (אגב שמעתי עוד תירוץ: אם באמת לא היה כלום וכל המסורת שיקרית, עדיין המקור שלה אלוהי מכיון שאלוהים הוא המוביל את ההיסטוריה והתפתחות החוקים והמצוות- והפירושים שלהם- ולכן עלי לקיים אותם. אולם גם כאן אין מקור לכל התהליך ולפי ההיגיון הזה כל חוק הוא אלוהי..) בקיצור ככל שאני כותב וחושב על זה אני יותר מבולבל ולא מצליח להבין מה נכון ומה לא. והאם הנכונות של התורה היא המחייבת או לא. אשמח לתשובה תודה.
יתכן שהיו תוספות מאוחרות לתורה שניתנה בסיני, ובכל מקרה אין קשר בין אמינות היסטורית של הטקסט לבין המחויבות אליו. אם יש שם שגיאות זה מעורר חשד לגבי מקורו האלוקי, אבל אם אתה מקבל את הטיעונים לגבי מתן תורה (כלשהי) אז ניתן לקבל הסברים שונים לטקסט שמצילים את אמינותו. כאמור, התוספות יכולות להיות עם שגיאות. פרשנויות הן כמובן אנושיות. לפעמים מדובר בתיאור על דרך משל, מיתוס, או אגדה, ולא בתיאור היסטורי. וכן על זו הדרך. ככלל, כתבתי כאן כמה פעמים שמחויבות לא תלויה באותנטיות (שההלכה אכן נמסרה בסיני) ואפילו לא באמת (שזו אכן ההלכה האמיתית). התורה ניתנה לנו כפי שניתנה, וכנראה נותנה לקח בחשבון שנפרש אותה ועל דעת כן נתנה לנו. הוא לא מוביל את ההיסטוריה אלא אנחנו, ובהחלט סביר שהפרשנויות בחלקן שגויות. אבל גם אם חכמים טעו עדיין יש חיוב לקיים את דבריהם (בגדרי לא תסור. ויש להאריך כאן בטועה במצוה לשמוע לדברי חכמים, ואין כאן המקום).
"אז ניתן לקבל הסברים שונים לטקסט שמצילים את אמינותו "
כמו מה ? אשמח לקישור או לפירוט בבקשה. גם אני נבוך מאוד בנושא זה.
איך אפשר להתחייב ,כשיכול להיות שיש הרבה מאוד חורים שמערערים ? (יותר נכון ,למה בכלל שאתחייב ? )
ראשית, קצת קשה לדון במרווחי זמן כאלה.
הרמב"ם במו"נ מדבר על סתירות מול הידע המדעי-פילוסופי של זמנו (לגבי קדמות העולם ולגבי הגשמה של הקב"ה), ואומר שיכול היה לפרש את הפסוקים על דרך משל ומטפורה כדי להתאימם לעובדות.
בסופו של דבר, אם הגעת למסקנה שניתנה תורה בסיני וכל הבעיה היא שיש סתירות או תוספות מאוחרות, אז המחויבות קיימת ודרכי הפרשנות לא ננעלו. אם אתה שולל את מעמד הר סיני אז כמובן בין כה וכה אין על מה לדבר.
רק אוסיף שהדוגמאות הכלליות שהבאת למעלה כלל לא נראות לי בעייתיות.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer