דבר שטיבולו במשקה – הברה
הרב כתב בתשובה לאחת השאלות: "אני חייב להעיר שאיני מבין את דברי הפוסקים שמדברים גם על רקיקים ושאר דברים שטובלו במשקה. בפשטות היה נראה לי שבתקנה מדובר רק על ירקות שכן הבאתם במשקה מכשירתם לקבל טומאה. שאר מאכלים שהוכנו בידי אדם מקבלים טומאה גם בלי שיש עליהם משקה, ולכן איני מבין מדוע ליטול ידיים כשמטובלים במשקה. אבל לא מצאתי מקור לסברתי ולכן לא הייתי מסתמך עליה למעשה."
במשנה ברורה כתוב שהטעם לנטילת ידיים בדבר שטיבולו במשקה הוא לא בגלל שהמאכל הוכשר לקבל טומאה, אלא מחשש שיגע במשקה והרי ידיים מטמאין משקין להיות תחילה… ולכן השו"ע כותב שאם המשקים התנגבו לא צריך ליטול ידיים. וככה גם מסבירים רש"י ורשב"ם על הגמרא בפסחים קטו, אבל אני מבין שדעת הרב שונה.
אני חלילה לא מתכוון לחלוק על הרב, אלא רק לשאול להלכה:
א) האם לפי הרב מי שכן מקפיד על נט"י לדבר שטיבולו במשקה, צריך גם במאכל שנוגב?
ב) איך באמת מסבירים לפי הטעם של הרב את הגמרא בפסחים קטו? אני מעתיק אותה למטה.
יורנו הרב דרכו ושכמ"ה
"אמר רבי אלעזר אמר רב אושעיא כל שטיבולו במשקה צריך נטילת ידים. אמר רב פפא שמע מינה האי חסא צריך לשקועיה בחרוסת משום קפא, דאי ס"ד לא צריך לשקועיה נטילת ידים למה לי, הא לא נגע! ודילמא לעולם אימא לך לא צריך לשקועיה וקפא מריחא מיית, אלא למה לי נטילת ידים? דילמא משקעו ליה."
רש"י:
"צריך נטילת ידים – משום המשקין שהידים שניות וכל הפוסל בתרומה מטמא משקין וכו':
הא לא נגע – ידו במשקה: "