דואליזם והטיעון הפיזיקותאולוגי

1. מעולה. אז אם הבנתי נכון, יש דטרמיניזם של הרוח על החומר ששובר את חוקי הפיזיקה כשאנו מדברים על מצבים נפשיים כמו כאב או עצב, אך אין דטרמיניזם כזה במצב נפשי אחד ויחיד, הלא הוא הרצון החופשי? במילים אחרות, יש חוקים פסיכופיזיים, אולי כאלו שהפסיכולוגיה מגלה, והבחירה שלנו יכולה לשבור את החוקים האלו, כמו שהיא יכולה לשבור חוקים פיזיקליים, למשל על ידי הטלת וטו (מה שעוצר שרשרת פיזיקלית איפה שהוא באמצע).

2. אז למעשה מה שאתה אומר זה שגם אם היו אין ספור ניסיונות, כל עוד מערכת החוקים לא מורכבת מספיק, לא יווצרו חיים בכל אין ספור הניסיונות האלו?
ואם זה כך, אז מה ההסבר לכך שבמערכת חוקים שכן יכולה ליצור חיים, כדוגמת מערכת החוקים שלנו, נוצרו חיים רק בכדור הארץ ולא בכוכבים אחרים?

1. לקחת את זה רחוק מדיי. לא אמרתי שברוח יש חוקים דטרמיניסטיים. אולי כן ואולי לא.
2. כי דרושים עוד תנאים והם לא מתקיימים כמעט בשום מקום.
זו בדיוק הסיבה לכך שביקשתי לפצל את השאלות. כדי לא לערבב דיונים בשתיהן.

אוקי. אז מהי דעתך לגבי השפעת הרוח על החומר ולהפך? הרי אם זה לא דטרמיניסטי, אז זה בהכרח אקראי (שכן אין לנו בחירה על איך המצבים הנפשיים שלנו מושפעים ומשפיעים על מצבים פיזיקליים). במילים אחרות, כשאני עצוב, איך זה משפיע על החומר (המוח שלי)? האם לדעתך יש לפסיכולוגיה מה לומר בעניינים האלו, כלומר האם קיימת בכלל האפשרות של מציאת חוקים כאלו?

כפי שכתבתי, אין לי מושג וזה גם לא נראה לי חשוב.