דין שמורה במצת מכונה – פשר דברי הרוגאצ'ובי
לגבי שמירה מחימוץ כתוב בבה"ג (פרק כל שעה) שחש"ו פסולים, ומכאן (בצירוף השיטות ששמירת הקטנים מועילה לקידוש מי חטאת ולמוסר שלהבת) למד בצפע"נ (חו"מ ה, ט) שיש כאן דין שמירה חיובי (מעבר לצורך לשלול חימוץ). המהלך הבא של הגאון הוא לפסוק (בתשובה) שאין לצאת יד"ח במצות מכונה, כי מהנ"ל מוכח ש"שמירה דמצה בעי דעת ופעולה, לא מחמת הנפעל". אם אני מבין נכון יש כאן הנחה מובלעת, שאותה חובת שמירה (שמעבר לצורך לשלול חימוץ) היא חובת פעולה, ולכן לא די בהשגחה על פעולת המכונה (וכן לפי"ז לא מהני בגדול עומד ע"ג חש"ו), וההנחה הזו לא מנומקת כלל! האם יש כאן נימוק מושגי (שדינים חיוביים מוכרחים לשאת אופי של פעולה)?
במוסר שלהבת זה לא פשוט. ראה בסוגיית צבתא דחרש.
לשאלתך, איני רואה הכרח בזה. פעולת שמירה יכולה להיעשות בהשגחה על המכונה. במה זה שונה מהשגחה על המצה ביד? הרי עצם הפעולה של אפייתה והכנתה אינה שמירה אלא הכנת המצה. השמירה גם שם נעשית בהשגחה פסיבית. ובכלל, מצאנו שציוויים לא לעשות הם מצוות עשה, כמו שמירת שבת תענית ביו"כ ועוד.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer