דמיון חוקים בתורה לקובצי חוקים קדומים יותר
שלום הרב,
לאחרונה נתקלתי בקבצי חוקים עתיקים ובמיוחד החוק החיתי שיש בו דמיון רב לחוקי התורה במיוחד בפרשת עריות. שמעתי גם בהרצאה של פרופ' ישראל קנוהל שהמסורות הפולחניות בתורה שאבו מהפולחן החיתי, למשל בטיהור יולדת וטיהור בית מצורע. השאלה שלי אם יש חשיבות לדמיון הזה לדעתך? לכאורה אפשר לטעון שמסורות ששאובות מתרבויות אחרות מקורן מסברה ולא מהתגלות ולכן התוקף שלהן פחות מחייב. מאידך, ייתכן שהמסורות הפולחניות שקדמו לתורה, מקורן גם כן בהתגלות כלשהי, וההתגלות בסיני באה לחזק את ההתגלויות שקדמו לה. אם כי למשל פרשת עריות יש בה דברים שהנפש נגעלת מהן באופן טבעי (למשל משכב בהמה), ושם יותר סביר להגיד שמקור האיסור הוא מסברה. וגם טקסים של טיהור מצורע יש בהם קצת סברה.
בברכה,
כל דבר כזה טעון בדיקה עד כמה יש דמיון. במקרים רבים יש הבדלים משמעותיים (כמו בחוקי חמורבי). אבל גם אם יש דמיון משמעותי, שתי האפשרויות שהעלית קיימות.
להלן כמה נקודות דמיון שמצאתי:
מקבילה לבדיקת מי סוטה מתוך חוקי אור נאמה (בדיקה במי נהר):
If a man accuses the wife of a
young man of promiscuity but the
River Ordeal clears her, the man
who accused her shall weigh and
deliver 20 shekels of silver.
מקבילה ל40 מלקות מתוך החוק האשורי:
If a man [says .,.] to another
man in a quarrel, “You have spoken
blasphemy, […] and furthermore
you have pilfered the temple,” […]
they shall strike him 40 blows with
rods;
מקבילה לפרשת עריות בחוק החיתי:
41 187 If a man has sexual relations60 with a cow, it is an unpermitted sexual
pairing: he will be put to death. They shall conduct him to the king’s court.
Whether the king orders him killed or spares his life, he shall not appear
before the king (lest he defile the royal person).
1 188 If a man has sexual relations with a sheep, it is an unpermitted sexual
pairing: he will be put to death. They will conduct him [to the] king’s
[court]. The king may have him executed, or may spare his life. But he shall
not appear before the king.
41189 If a man has sexual relations with his own mother, it is an unpermitted
sexual pairing. If a man has sexual relations with his daughter, it is an unpermitted
sexual pairing. If a man has sexual relations with his son, it is an
unpermitted sexual pairing.
41 190 If they … with the dead—man, woman—it is not an offense. If a man
has sexual relations with his stepmother, it is not an offense. But if his
father is still living, it is an unpermitted sexual pairing.
41 191 If a free man sleeps with free sisters who have the same mother and
with their mother—one in one country and the other in another, it is not an
offense. But if it happens in the same location, and he knows the women are
related, it is an unpermitted sexual pairing.61
4[ 192 If a man's wife dies, [he may take her] sister [as his wife.] It is not an
offense.®
מקבילה לייבום מהחוק החיתי:
41193 If a man has a wife, and the man dies, his brother shall take his widow
as wife. (If the brother dies,) his father shall take her. When afterwards his
father dies, his (i.e., the father's) brother shall take the woman whom he
had.®
המשך מקבילות לעריות מהחוק החיתי:
41194 If a free man sleeps with slave women who have the same mother and
with their mother, it is not an offense. If brothers sleep with a free woman,
it is not an offense. If father and son sleep with the same female slave or
prostitute, it is not an offense.
41 195a If a man sleeps with his brother’s wife, while his brother is alive, it is
an unpermitted sexual pairing. 1 195b If a free man has a free woman in marriage
and approaches her daughter sexually, it is an unpermitted sexual pairing.
1 195c If he has the daughter in marriage and approaches her mother or
her sister sexually, it is an unpermitted sexual pairing.
מקבילה להבדלה בין אונס בעיר ובשדה בתורה מהחוק החיתי ( כג כִּ֤י יִֽהְיֶה֙ נַֽעֲרָ֣ בְתוּלָ֔ה מְאֹֽרָשָׂ֖ה לְאִ֑ישׁ וּמְצָאָ֥הּ אִ֛ישׁ בָּעִ֖יר וְשָׁכַ֥ב עִמָּֽהּ׃ כד וְהֽוֹצֵאתֶ֨ם אֶת־שְׁנֵיהֶ֜ם אֶל־שַׁ֣עַר ׀ הָעִ֣יר הַהִ֗וא וּסְקַלְתֶּ֨ם אֹתָ֥ם בָּֽאֲבָנִים֮ וָמֵתוּ֒ אֶת־הַֽנַּעֲרָ֗ עַל־דְּבַר֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־צָעֲקָ֣ה בָעִ֔יר וְאֶ֨ת־הָאִ֔ישׁ עַל־דְּבַ֥ר אֲשֶׁר־עִנָּ֖ה אֶת־אֵ֣שֶׁת רֵעֵ֑הוּ וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ׃ {ס} כה וְֽאִם־בַּשָּׂדֶ֞ה יִמְצָ֣א הָאִ֗ישׁ אֶת־הַֽנַּעֲרָ֙ הַמְאֹ֣רָשָׂ֔ה וְהֶחֱזִֽיק־בָּ֥הּ הָאִ֖ישׁ וְשָׁכַ֣ב עִמָּ֑הּ וּמֵ֗ת הָאִ֛ישׁ אֲשֶׁר־שָׁכַ֥ב עִמָּ֖הּ לְבַדּֽוֹ׃ כו וְלַֽנַּעֲרָ֙ לֹֽא־תַעֲשֶׂ֣ה דָבָ֔ר אֵ֥ין לַֽנַּעֲרָ֖ חֵ֣טְא מָ֑וֶת כִּ֡י כַּֽאֲשֶׁר֩ יָק֨וּם אִ֤ישׁ עַל־רֵעֵ֨הוּ֙ וּרְצָח֣וֹ נֶ֔פֶשׁ כֵּ֖ן הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃ כז כִּ֥י בַשָּׂדֶ֖ה מְצָאָ֑הּ צָֽעֲקָ֗ה הַֽנַּעֲרָ֙ הַמְאֹ֣רָשָׂ֔ה וְאֵ֥ין מוֹשִׁ֖יעַ לָֽהּ׃ )
41 197 If a man seizes a woman in the mountains (and rapes her), it is the
man's offense, but if he seizes her in her house, it is the woman's offense:
the woman shall die.64 If the woman’s husband discovers them in the act, he
may kill them without committing a crime.
41198 If he brings them to the palace gate (i.e., the royal court) and says: "My
wife shall not die,” he can spare his wife's life, but he must also spare the
lover and clothe his head,'65 If he says, “Both of them shall die,” they shall
‘roll the wheel.'66 The king may have them killed or he may spare them.
המשך מקבילות לפרשת עריות מהחוק החיתי:
41199 If anyone has sexual relations with a pig or a dog, he shall die. He shall
bring him to the palace gate (i.e., the royal court). The king may have them
(i.e., the human and the animal) killed or he may spare them, but the human
shall not approach the king. If an ox leaps on a man (in sexual excitement),
the ox shall die; the man shall not die. They shall substitute one sheep for
the man and put it to death. If a pig leaps on a man (in sexual excitement), it
is not an offense.
41 200a If a man has sexual relations with either a horse or a mule, it is not
an offense, but he shall not approach the king, nor shall he become a
priest.67 If anyone sleeps with an arnuwalas-woman,68 and also sleeps with
her mother, it is not an offense.
מקבילה לאיסור כישוף מהחוק החיתי:
Telipinu Edict 41 50: Regarding cases of sorcery in Hattusa: keep cleaning up
(i.e., investigating and punishing) instances. Whoever in the royal family
practises sorcery, seize him and deliver him to the king's court. But it will go
badly for that man (C adds: and for his household) who does not deliver
him.
אשמח לשמוע מה דעתך על נקודות הדימיון הללו.
זה מסמך המקור:
https://drive.google.com/file/d/1fRCi2AXqh5ChM2-a102KmOVsWI0nUlCU/view?usp=sharing
לא היה לי זמן להיכנס לפרטים הללו, אבל כבר כתבתי שאני מסכים לשתי האפשרויות שהעלית. אז מה הנפ"מ מנקודות הדמיון הללו?
עניין אותי מה דעתך על רמת הדימיון ומשמעותו. אולי כשיהיה לך זמן לקרוא קצת ברפרוף.
שפת לע"ז כבדה עלינו נכדי ישראל סבא וכמה מילים קשות איתנהו התם לכן נערתי חצני אני שולייתא הנאמן וטרינסלייטתי המובאות עם מעט עיבוד וקיצור.
[ואגב כמה הערות. סוטה כיון שהמים המאררים נס אין חיסרון שבחרו את הנס מעין מה שהיה מוכר. 40 מלקות זה אומדן מקסימלי לכוחו של אדם והגיוני שהוא דומה. איסורי עריות נראים גם היום סבירים בסה"כ ולא התחייבה תורה לגזור גזירות לא מובנות. יבום הוא הגיוני מצד שאין מבקשים לאלמנה וידוע שנהג בעולם גם לפני התורה כגון יהודה וכו'.
עם זאת מניסוחי התורה פה ושם ("פן תקדש המלאה" למשל) וכל מיני מקומות בנביא ("הלא חנוף תחנף הארץ ההיא" למשל) יש (לי) רושם שכל המצוות של התורה כולן היו ברורות מעצמן למקבליה כלומר זה התאים לתפיסות הכלליות שלהם על העולם ומה מותר ומה אסור ושום דבר לא הפתיע אותם במיוחד].
* סוטה:
אם אדם מאשים את אשתו של אדם צעיר בהפקרות אבל "מבחן הנהר" מזכה אותה, המאשים ישלם 20 שקל כסף.
* מלקות:
המאשים חבירו תוך כדי קטטה בגידוף אלוקים או בגניבה מן המקדש, יכוהו 40 מלקות במקלות.
* עריות:
הרובע פרה או כבשה או חזיר או כלב עשה איסור ומות יומת. יובל למשפט המלך שיחליט אם להורגו או לא. בין כך ובין כך אסור לו לעולם להופיע בפני המלך (שמא יטמאהו).
שור שקפץ ורבע אדם יומת, ועבור האדם ימיתו כבש. חזיר שקפץ ורבע אדם פטור.
מותר לרבוע סוס או פרד אך הרובע לא יופיע לעולם בפני המלך ולא ימונה לכהן.
שכיבה עם אם/בת/בן אסורה.
רביעת גופה אינה עבירה.
מותר באמו החורגת לאחר מות אביו.
אדם חופשי השוכב עם אחיות ועם אימן החופשיות, אחת בארץ אחת והאחרת באחרת, לא עבר עבירה. אך אם באותו מקום והוא ידע שהנשים קרובות, עשה איסור. אם האחיות ואימן הן שפחות מותר.
אחים חופשיים מותרים באשה אחת. אב ובנו מותרים באותה אישה רק אם היא שפחה או פרוצה.
אסור בבת אשתו ובאם אשתו ובאחות אשתו אם שתיהן חופשיות.
לאחר מות אשתו רשאי לשאת את אחותה.
* יבום:
אחי המת צריך לשאת את אלמנת אחיו. אם האח מת אביהם יקחנה. אם האב מת אחיו יקחנה.
אסור באשת אחיו בעודו בחיים.
* אונס.
התוקף נשואה בהרים הוא הפושע. תקף אותה בביתה – היא הפושעת ותומת. אם הבעל תופס אותם באמצע רשאי להורגם. אם החליט להביאם לדין הוא רשאי להחליט האם שניהם ימותו יחדיו או שניהם יחיו יחדיו. החלטת המלך להרוג או לחוס גוברת על החלטת הבעל.
* כישוף:
מכשפים לא תחיה. מי מבני משפחת המלוכה שיעסוק בכישוף יובל למשפט המלך. המסתירו יענש.
בס"ד ה' באלול תש"פ
מי הסוטה הם ההיפך הגמור ממבחני ה'אורדיאל', שבהם מכניסים את החשוד למצב שבו יש סיכון טבעי והיננצלותו מהסיכון הטבעי מוכיחה את חפותו. צריך נס כדי להינצל.
לעומת זאת אין שום סיכון טבעי בשתיית מים עם קצת עפר שנמחתה לתוכם מות מיזערית של דיו. ההיפגעות משתיית מי סוטה היא נסית לגמרי, כתוצאה משבועת האלה, במקרה שהיא נאפה ונשבעה לשקר. כשהתקיים התרחיש הטבעי, ולא קרה דבר – מוכחת אמינותה של שבועת האישה.
האישה אינה חייבת לשתות את מי הסוטה, שהרי יש לה אפשרות להתגרש ללא כתובה, שאותה הפסידה משום שנכנסה לחשד ע"י התייחדותה עם גבר זר למרות התראת הבעל. שבועתה שבעקבותיה לא נענשה בעונד ניסי – משיבה לה את האמון
יחי ההבדל התהומי!
בברכה, ש"צ
פיסקה 2, שורה 1
… שנמחתה לתוכם כמות …
פיסקה 3, שורה 3
… לא נענשה בעונש ניסי…
עדיין מעורר תהיות שדווקא בסוטה יש מבחן מים, ולא השתמשו בזה נניח כתחליף לשבועת השומרים. כל מי שראיתי שהתעסק בהשוואות כאלה נזקק לבסוף לרעיון של הרמבם שהתורה השתמשה בתפיסות העולם של אנשי העולם דאז והתאימה אותם לתפיסתה שלה.
מילא ספרי חוקים אחרים. ודאי הושקעו בהם מחשבה. אבל בנות צלופחד? מה פתאום כתבה התורה שאלה ששאלו בנות צלופחד? את מי זה מעניין.
אורן, עיין בהרחבה פה (כסקירה ומן הצד התיאולוגי):
ופה (מן הצד המחקרי):
https://www.knowingfaith.co.il/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8/%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%95%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D-%D7%94%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7
שאלה עקרונית לרב, האם זה בכלל משנה אם יש מקורות קדומים לתורה שמכילים מצוות וחוקים שדומים לה? כלומר, נניח לצורך העניין שבעתיד ימצאו מקורות קדומים לתורה שמופיעים בהם כל ענייני מצוות התורה (שבת, כשרות, טומאה וטהרה, קורבנות, חגים וכו) ברמת דימיון גבוהה מאוד. האם דבר זה ישנה משהו בתפיסת העולם שלך?
לא בהכרח. אני אניח שהיו גרסאות מוקדמות של התורה מאדם, נוח, שם ועבר.
לכאורה יש כאן שתי נקודות נפרדות. האחת בתור אינדיקציה לשאלה האם התורה מהשמיים, והשנית בתור אינדיקציה לשאלה האם יש טעם לפרש את התורה ע"פ הבנות עמוקות בפרטים ופרטי פרטים או לסבור שהמגדלים הגדולים הם יצירה חז"לית מנותקת לגמרי מהחומש (מה שלא בהכרח מקרין על המחויבות). הנחת הגרסאות המוקדמות מסלקת את שתי הנקודות הללו גם יחד. אבל דומני שהנחה שהתורה השתמשה כמצע בתפיסות דאז (אולי זאת הרחבה של 'תורת המשפטים') ושינתה אותן בנקודות מכריעות עדיין משאירה מקום לנקודה השנייה.
מלשונך עולה שגם אתה מבין שאין הכרח לדבריך. גם אם התורה השתמשה במצע קודם, הקב"ה אחראי לתוצר הסופי ולכן יש מקום לדקדק בו.
אכן, כתבת את זה פעם ולכן השארתי את זה תלוי. אבל כשאני לעצמי אני חושב שיישוב ספקולציה לחוד ויישוב מציאות לחוד, ואם אכן ימצאו באיזה חפירה קדמונית מלפני מתן תורה את המצוות בחמשת החומשים בחילוף שם הויה לשם כמוש ואפילו אם יש שם עוד כמה שינויים זאת תהיה בעיה לא פשוטה ואני חושב שכן תהיינה לה השלכות (לפחות לגביי, ובוודאי בוודאי השלכות לגבי לימוד התורה).
אם התקיימה התאמה כזאת של תפיסות שרווחו אז ועיבודן לתוך המסגרת שהתורה רצתה להתוות, אז להתעלם מכח כה משמעותי זה לא כמו לנסות לנתח תנועה של גוף עם התעלמות מכח החיכוך (מה שלבטח יוסיף סיבוך עצום למערכת)? ואם לא אז האם צריך להניח שיש עקרונות עליונים שמהם ורק מהם התורה נובעת ולא היו ידועים לאומות והתמזל המזל שהם מסיבותיהם שלהם הגיעו לתיאוריה שמתלכדת עם הרבה תוצאות?
שני החלקים בשאלה בסוף הם בהנחה שרק התקיים עיבוד מסויים, כמו (אחת הדוגמאות בלינק שM הביא) רציעה של עבד שממאן להשתחרר במקום כריתת אוזן של עבד נמלט שנתפס. אם העמים הקדומים היו כורתים אצבע ולא אוזן אז מן הסתם התורה הייתה מצווה אולי לקעקע חותם על האצבע ופרחה לה דרשת חז"ל על אוזן ששמעה עבדיי אתם.
עכשיו חשבתי שצריך לחלק בין דימיון לחוקים ששייכים לקטגוריה של מצוות בני נוח לדימיון לחוקים שאינם שייכים לקטגוריה הזו. הדוגמאות שהבאתי לעיל שייכות בעיקר לקטגוריה של מצוות בני נוח ולכן הקושיה פחות קשה אילו היה דימיון לדיני שבת, כשרות, וכו.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer