דרכיה דרכי נועם

תודה רבה
לא ביקשתי למחוק את הפסוק של ממזר
אלא לתהות על הפסוק דרכיה דרכי נועם
אם אנו רואים שזה לא נועם
אז כנראה שהפירוש בפסוק צריך להיות נועם לעולם הבא או משהו בסגנון ולא יכול להוביל אותנו לפרשנות הלכתית

לא נכון. זה כמו "ואהבת לרעך כמוך" – ברור לו מיתה יפה. בהינתן שהוא מת אתה בורר לו מיתה יפה. למה אתה ממית אותו אם אתה כל כך אוהב אותו? מפני שיש חובה להמיתו. במגבלה הזאת אתה משתדל להקל עליו ככל האפשר. הוא הדין לגבי "דרכיה דרכי נועם". יש לתורה מטרות שונות וההלכה חותרת אליהן. תחת המגבלות הללו מנסים לנהוג בדרכי נועם ככל האפשר. לכן ממזרות אי אפשר לבטל אבל הדס כן בוחרים לפי הכלל הזה. ואכן הפסוק בתוקף ונכון.

הבנתי תודה רבה על התשובה
הייתה לי מחשבה נוספת ואשמח לשמוע דעת הרב על העניין
שהתורה דרכיה דרכי נועם
אך ממזר נעשה כי מישהו עשה עבירה אז יש נפגעים גם חפים מפשע

למה? אם דרכיה דרכי נועם תפגע רק בחוטא. לא הבנתי איזה הסבר יש כאן.

זה קורה גם בעולם שלנו
אין ציפייה שיהיה יותר נועם מאשר המציאות
גם אדם שנוהג בנועם נאלץ לפגוע
כמו שבעזה פוגעים בחופים מפשע
אז האילוץ משום מה יוצר ממזר

ההסבר הזה דווקא מסתדר עם דברי הרב
בקשר לאילוצים רוחניים

אילוצים רוחניים לא דורשים שתהיה פגיעה באחרים. זה מה שכתבתי בהתחלה.

אילוצים רוחניים כנראה דורשים פגיעה באחרים
בכל אופן לפי הפירוש שלך אם אכן היה כתוב בתורה לקחת הדס דוקר עדיין דרכיה היו דרכי נועם כי על פי רוב דרכיה נועם ממילא כשיש שאלה פרשנית אז ההנחה היא נועם
אני מציע שתמיד זה נועם ואם היה כתוב לקחת הדס דוקר זה כבר היה פירכא
לפסוק של נועם
עכשיו עצם דיני ממזר ,זה נועם במושגים של העולם שלנו, כי גם בעולמנו יש מצב של עונשים שגורמים נזק לחפים מפשע
לכן לקחת מערכת משפטית שמענישה חפים מפשע עדיין יכולה להיחשב דרכי נועם
כי זה קיים בכל מערכת משפטית
אבל אם יש הוראה לקחת משהו דוקר זה כבר לא נועם