האם אלהים מופשט

הטיעון האפריורי שלך מגיע למסקנה שיש אלהים פילוסופי.
אחרי שהגעת למסקנה הזאת, אתה דוחה את טיעון "קנקן התה" של ראסל, על ידי אמירה שמאחר ואני כבר יודע על קיומו של אלהים פילוסופי, כעת הרבה יותר מסתבר לקבל עדות של מפגש איתו. רק צריך עדות מספיק אמינה.
מכאן אתה מצמצם את האפשרויות רק לדתות מונותאיסטיות.
בתור אחד ההבדלים המשמעותיים בין סיפור ההתגלות בהר סיני לבין מיתוסים אחרים אתה כותב בספרך "המצוי הראשון" את הדברים הבאים:
"עוד יש להוסיף, שאם אכן מדובר בהטמעה מלאכותית של מיתוס על התגלות, היינו מצפים שתוכן ההתגלות יהיה דומה למקובל בתקופה, כלומר פגאני ופולותאיסטי, ולא מיתוס מונותאיסטי שמדבר על אלהים מופשט הדורש מאיתנו דרישות מוזרות…
האל בהר סיני נותר ממופשט ולא מתואר בצורה מאנישה כמו בשאר המיתולוגיות. לא סביר שעם ימציא מיתוס כל כך שונה מהמקובל בסביבתו התרבותית."
הטיעון הזה מתבסס על הטענה שהאמונה היהדות במקורה אכן מדברת על אלהים אחד ומופשט, והטיעון פוסל דתות אחרות שלא תואמות לאותם קריטריונים.
מכאן אני שואל את שאלתי:
במצב שבו אוכיח לך או אשכנע אותך שהיהדות במקור שלה לא דיברה בכלל על אלהים מופשט, האם זה לא יפגע בטיעון שלך?
הרי הטיעון שלך מתבסס על שילוב של מסקנה פילוסופית-אפריורית שקיים אלהים מופשט מכיוון אחד, ומהכיוון השני מתקבלת מסורת על אותו אלהים שהתגלה לבני אדם.
אבל במקרה שבו תגיע למסקנה שהכיוון השני לא מדבר כלל על אותו אלהים,
איך יכול להיות שזה לא יפגע בטיעון?

כעת הבנתי את כוונתך. זה טיעון שולי לגמרי במערך הכללי. נכון שהוא נחלש אם תיאורך נכון. למרות שברור שהיה שלב שבו אימצנו אלוהים מופשט ובעולם זה עוד לא היה (לפני עידן הנצרות). כך שעקרונית זה עוד בתוקף.

אבל גם אם זה בתוקף, במקרה כזה, ההתגלות בסיני לא מדברת על אותו אלהים.
מה גם שספק רב לגבי הטענה שלך על כך שאימצנו אלוהים מופשט לפני עידן הנצרות.
זה אולי נכון שהיו אצלנו כאלה שאימצו, אבל זה ממש לא היה בגדר עיקר אמונה שהתקבל על כלל ישראל.
רבי משה תקו למשל, יצא למלחמה על כל בעלי אמונה צרופה והרבה ראיות מכל מקורות היהדות, שיש לבורא דמות, וטען, שכל הכופר בזה כופר בתורה-שבכתב ובתורה-שבעל-פה. יהודים יראים ושלמים, שהגו כל ימיהם בתורה ובתלמוד ושאבו כל השכלתם ממקורות היהדות, לא ידעו איפוא, שכל הפסוקים המגשימים בתורה הם בסה"כ משלים..
כמו כן, על דברי הרמב"ם לפיו אמונה דמות או בהגשמה היא כפירה, משיג הראב"ד:
"ולמה קרא לזה מין וכמה גדולים וטובים ממנו הלכו בזו המחשבה לפי מה שראו במקראות ויותר ממה שראו בדברי האגדות המשבשות את הדעות."
משמע שלא הייתה אמונת האלהות המופשטת ידועה בכל ישראל.
כיצד אם כן ניתן לקבל את ההתגלות בסיני, אם אני מבין שזה בכלל לא אותו אלהים שאליו הגעתי בטיעונים פילוסופים?

אתה סתם מתעקש. קודם כל, הדיון הוא היפותטי. הכל בהנחה שאכן יוכיחו שזו הייתה התפיסה. שנית, גם אם הוכחת זאת, יש התפתחות בתפיסה של אלוהים ולכן זו לא בהכרח סתירה בין התפיסה המאוחרת למוקדמת. לוקח זמן עיכול. ולבסוף, מה שהראב"ד כתב לא מוכיח מאומה. אז היו כמה שהגשימו. אז מה? ורבי משה תקו זה באמת טיעון מוחץ. היה גם רבי מוסא אל בגדאדי שכתב ידו נמצא במערות בקזחסטאן, שכתב שאין אלוהים בכלל. טוב, נראה שמיצינו.