האם אתה מעונין שיבנה בנין בית המקדש?
בקינות אנחנו כוספים לבנין הבית. והנה בעבר כשהיינו בין הגויים ללא ישות מדינית יהודית בארץ מולדתנו, הרצון לבנין הבית היה משולב ברצון להנ"ל. אולם כיום אנו מבקשים בעצם את בנין הבית לבד. אני לא מבין למה בית המקדש אמור לעניין אותי ולגרום לי לקונן ולבכות בציפיה אליו. לא מיבעיא לדעת הר"מ שבית המקדש הוא תוכנית גמילה, גם אם לא נרחיק לכת, למה שיעניין אותי ביהמ"ק? בגלל המצוות שמקיימים בו? לא ראיתי שכוספים כך למצוות תכלת למשל (לפחות לפני גילוי המורקס). אכן בית המקדש מרתק ומסקרן אותי (בין היתר מחמת העיסוק שלי בסוגיות התלמודיות), אבל אם כבר אובייקטים מעניינים, אני מעדיף להתפלל ליצירת הטירקס מחדש במהרה בימינו. מה אומר האם אתה מסכים שאין סיבה לקונן על חורבן הבית?
נ.ב. יצוין שהנני מוצא טעם בקינות על הצער הלאומי והגירוש מהמולדת. אבל לא בחלקים של החורבן.
דעת הרמב"ם במורה נראית חסרת שחר לחלוטין, ודי ברור שהוא עצמו לא האמין בזה, לפחות לא כפשוטו. אם תופסים כך את הקרבנות, לא כותבים את ספרי עבודה וקרבנות, עבודה מונומנטלית על הלכות קרבנות והסוגיות שעוסקות בהן. זה נראה חלק מכתיבתו האזוטרית (וידועה הסתירה מול דבריו בסוה"ל מעילה. עמדתי גם על כל באתר).
מעבר לזה, כבר הזכרתי כאן את מחלוקת הרמב"ם ורמב"ן לגבי תפקידו של המקדש (בית עבודה או בית לשכינה). וידועים דברי הראי"ה בחזון הצמחונות שלו על הקרבנות שייבטלו.
גם הסברתי כאן בעבר שתחושתי דומה לשלך, אבל אני מודע לכך שהיא פרי נסיבות חיי. לא חוויתי מעולם את המשמעות וההשפעה של מקדש ועבודה על חיינו הדתיים. אולי כשאחווה אבין זאת, כמו שמעידים אלו שחוו.
אז אתה מקבל את ההתכנות של בית המקדש כאירוע מיסטי? שאלכ אין צורך לחוות את זה, יש סברה וניסיון חיים.
לא הבנתי את השאלה. בכל אופן, שום קשר למיסטיקה. יש דברים שלא מבינים בלי לחוות אותם באופן בלתי אמצעי. זה נכון גם לגבי אור בצבע צהוב. כל עוד לא חווית את זה אינך יודע מה זה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer