האם בהנחה שאנו בסיכון קריטי לפיצוץ אוכלוסין יש מצוות פרו ורבו?
נאמר "פרו ורבו ומלאו את הארץ"
לכאורה – אם אין מקום יותר בארץ, כמו דעת אנשים הסוברים שאנו מסיכון קרוב מאוד לפיצוץ אוכלוסין – אין מצוות פרו ורבו.
האם הרב מסכים על כך? (בהנחה שאנו אכן בסיכון כזה של פיצוץ אוכלוסין)
אם זה היה המצב הייתי מסכים. אבל לדעתי זה לא המצב. מה שצריך הוא למתן ולא להפסיק. לכן יש לוותר על לשבת יצרה ולא על פריה ורביה. להביא בן ובת. אם נפסיק להביא ילדים יבוא עלינו גם אסון כלכלי-חברתי, בדיוק כמו שקורה כיום בסין (כשפירמידת הגילאים התהפכה – יש יותר מבוגרים מצעירים ואין מי שיחזיק את הדאגה למבוגרים).
לדעת הרב טענת הנביא לחזקיה בהדי כבשי דרחמנא למה לך עוסקת אך ורק ביחס לפרו ורבו ולא ביחס לשבת יצרה?
מבחינה טכנית אני חושב שזה לא מעשי להביא רק בן ובת, כי מבחינה סטטיסטית בשביל להביא בן ובת צריך להביא על פי רוב לפחות ארבעה ילדים.
מה הקשר לחזקיה?
צריך להביא ילדים עד שיהיו בן ובת. בממוצע צריך כשלושה (לא עשיתי חישוב מדויק אבל זה לא קשה).
זה בדיוק שלושה. יש חישוב ב"קרן זווית" של נדב שנרב.
הנביא אמר לחזקיה שלא יהסס להביא ילדים אע"פ שהם רשעים כי בהדי כבשי דרחמנא למה לך, לכאורה יש מקום לטעון שמטעם זה אין לעשות חשבונות עתדיים בהבאת ילדים.
אמנם כבר רמזתי שיש מקום לחלק בין מצוות פו"ר למצוות לשבת יצרה, כעת עיינתי בברכות (י א) ושם אכן הטענה לגבי מצוות פו"ר.
במחקר עדכני מטעם אוניברסיטת 'אל המעיין' הגיעו החוקרים לכלל מסקנא כי הממוצע הוא ארבעה?.
שכוייח 🙂
צריך להבין אם הציווי הוא לכלל האנושות או לאדם הפרטי. אם הציווי הוא לאדם הפרטי, אז הגיוני למתן את הילודה, אבל אם הוא לכלל האנושות אז יתכן לטעון, אם יש בסיס עובדתי מספק, שהגידול הרב הכלל אנושי מצריך את האדם הפרטי להקצין ולא ללדת או ללדת פחות מבן ובת.
שהעמים הגדולים יפסיקו להביא ילדים. אין צורך שעם קטן, שחסרים בו אנשים (דבר שמשפיע משמעותית על הכול – על הביטחון, על הכלכלה ועל העתיד בכלל), יתחיל לקמץ, אפילו לא ב"לשבת יצרה".
אם דמיוני אינו מכזב בי אכן העמים כבר מזמן מיעטו את הילודה.
לכאורה מבחינה כלכלית כשיש יותר מחמש (בערך. צבי, אנא עדכננו במספרים מדוייקים) ילדים למשפחה אדרבה זה משפיע לרעה על הכלכלה, הן של הבית והן של כלל הציבור.
רוני, דבריך הם אבסורדיים. למה אתה מחלק את התמונה לעמים ולא לאנשים בודדים? השיקול האם לעשות זאת מסור לכל אדם ולא לכל עם. למה לא לכל עיר? לכל יבשת? (שיעשו את זה האסייתים. אנחנו האוסטרלים יבשת כל כך קטנה.) מעבר לזה יש את הצו הקטגורי. כמו שאתה תשאיר זאת לאחרים כך יעשו כולם.
כוונת רוני, שמבחינת נותן התורה או חז"ל [שאתה מתיימר להבין את טעמו/ם, ולכך לבטלו/ם] אפשר שיש עדיפות עליונה לריבוי יהודים, עם ד', המקדשי שמים בעולם, על הסיכון של ריבוי ילודה. ולגבי הסיכון יש להמליץ לשאר העמים שיתחשבו בכך – כיון שלהם אין ערך עליון זה.
כן, אני מחלק לעמים, ולא רואה בכך אבסורד. גם אתה מחלק למשפחות.
וההבדל פשוט: עמים הם יחידות זהותיות, ולא משהו חיתוך טכני (בניגוד ליבשת או לעיר).
בנוסף, כמובן דברי אליעזר נכונים.
רוני, אז שהעמים יקחו אמצעי מניעה. ילדים מובאים במסגרת משפחה. (איזו השוואה מטופשת עשית כאן? במחילה)
ולגבי הבהרתו של אליעזר, כל אחד בטוח שהוא מרכז העולם ונושא את דבר ה'. כבר דיברו כאן על צבא קטן ואיכותי.
בסך הכול אני אומר שהאינטרס של העם הוא פקטור ושיקול סביר לדעתי.
ילדם זה דבר מידי חשוב בשביל לדרוש מאדם לוותר עליהם ומנסיון גם אחרי כמה רצוי עוד ועוד ועוד
לדרוש אדם לוותר עליהם ולהביא רק קצת זה כמו לדרוש מאדם [כמובן מלבד האיסור ההלכתי] להתאבד כשהוא מגיע לגיל 80 כי אז הוא נטל על האנושות
יש דברים שהם מעבר לכל שיקול וילדים זה שמחה זה חיים וזה אושר
לא הבנתי מה התשובה לטענה של: "בהדי כבשי דרחמנא למה לך?" עלינו מוטל לפרות ולרבות… ומה יקרה בעתיד תשאיר ביד הבורא…?
למה מחללים שבת כדי להציל חיים? בהדי כבשי דרחמנא למה לך?! שישמרו שבת וישאירו לקב"ה לדאוג לתוצאות. בהדי כבשי לא נאמר במצב שפועלים כדי למנוע תוצאה בעייתית. זה נאמר על מצב שבו חזקיהו רצה להימנע מפו"ר כדי שלא יצא בן רשע. זה לא עניינו אלא עניינו של הבן ושל הקב"ה. בפרט שהתוצאה תלויה בבחירה של הבן.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer