האם דרשות חכמים הם דבר שבעובדה?

שו”תקטגוריה: פילוסופיההאם דרשות חכמים הם דבר שבעובדה?
Asael שאל לפני 5 שנים

כבוד הרב שלום, קיימות הרבה דרשות חכמים הנראות רחוקות מהפשט אשר נגזרות מהן עובדות ( מצוות ואיסורים מהתורה, למשל כל מלאכות שבת וכד׳), על פי דברי הרב אין סמכות ביחס לדברים שבעובדה, האם לאור זאת ניתן לחלוק על חכמים גם בדברים אלה?

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 5 שנים
  1. דרשות לא אמורות להיות קרובות לפשט. יש כמה מישורי פרשנות לפסוק, האחד הוא הפשט והדרש הוא אחר.
  2. לא הבנתי את הטענה שמהדרשות הללו נגזרות עובדות. מצוות ואיסורים אינם עובדות. מדרשה לא אמורה להיגזר עובדה. עובדות הן תוצאה של תצפית או ניסיון. 

 

Asael הגיב לפני 5 שנים

כבוד הרב שלום,
ביחס למוסר ולמתמטיקה הרב מודה שמדובר במציאויות המצויות מחוץ לאדם בהן האדם יכול להתבונן בדרך כלשהי ולהגיע למסקנות, כלומר גם באפיקים אלו מדובר על תהליך של לכל הפחות תצפית, לאור זאת אנני מבין מדוע האם הקב״ה אסר או ציוה דבר איננו שאלה עובדתית? הרי אם יש איסור אזי יש חלות ואם חכמים למדו בצורה שגויה אזי אין חלות כלל. עד כמה שהבנתי הרב לא תופס שחכמים הם יוצרים את דבר ה׳ והמשניות בהוריות יוכיחו.

מיכי צוות הגיב לפני 5 שנים

נורמות אינן עובדות במובן הפיסיקלי. לגביהן יש מושגי סמכות. הנורמות שמחייבות אותנו אינן אלו שהקב”ה ציווה אלא אלו שהפרשנות חילצה מהתורה. וזהו “לא בשמים היא”. המשניות בהוריות עוסקות בשאלה מיהי הפרשנות המחייבת ולא בשאלה של פרשנות מול האמת.
לשיטתך אין דבר כזה נורמות. הכל עובדות.

Asael הגיב לפני 5 שנים

כבוד הרב תודה על ההענות המהירה, אך עדיין לא הבנתי את הנימוק מדוע ביחס לנורמות יש סמכות, האם הרב סובר שגם ביחס לנורמות מוסריות יש סמכות? הרי כמו שהעולם הפיזיקאלי חיצוני לאדם והאדם מתבונן בו ומסיק מהן העובדות הפיסקאליות כך גם העולם המוסרי דומה לו במובן זה בדיוק. זאת, כיון שהאדם אינו יוצר את המוסר אלא מתבונן מחוץ לו ומסיק בדרך כל שהיא מה הוא המעשה המוסרי או החוק המוסרי הנכון. אני מודע לכך שביחס למוסר המסקנות לא תמיד חד משמעיות כמו בפיסיקה אך נדמה לי כי לא נקבל סמכות כמכריעה מה הוא המעשה המוסרי. לעניות דעתי גם כללי גזירה לוגיים מתפקדים באותו אופן כלומר בהתבוננות בכללים אובייקטיביים המצויים מחוץ לאדם וגזירת מסקנות בהתאם ( ושם כמובן התוצאות אפילו יותר מדויקות מתוצאות פיזיקליות ).
לאור זאת, במידה והרב מסכים כי אין לקבל אמיתות מוסריות, לוגיות וגם פיזיקליות מפי גורם סמכותי זה או אחר, אינני מבין מה החילוק בין נורמות מוסריות לנורמות הלכתיות?

מיכי צוות הגיב לפני 5 שנים

יש שני הבדלים בין שני ההקשרים, שכמובן קשורים ביניהם:
1. טענת עובדה משקפת את העובדה שהיא מתארת. לכן יש מתאם ברור ביניהן. ולכן טענת עובדה לא נכונה היא לא נכונה כי אינה מתאימה למציאות ולא שייכת סמכות לגביה. אבל טענת נורמה מדברת על מה שמחייב אותי ולא על מה שקיים במציאות. אמנם אני סובר שהאדם שמכריע בשאלה מוסרית צופה באידיאת הטוב, אבל התוצאה אינה תיאור של מה שהוא רואה אלא נגזרת (פרשנות ויישום) של מה שהוא רואה. וכאן יכולים להיות ויכוחים.
2. טענת נורמה עוסקת בשאלה כיצד להתנהג ולא מה רואים. אם תשאל מה אומרת אידיאת הטוב יש לגבי זה אמת אחת ואין סמכות. אבל כשתשאל כיצד נכון להתנהג (הלכתית, משפטית או מוסרית) שם כן שייכים מושגי סמכות, שכן ניתן לדרוש מאדם לנהוג באופן מסוים גם אם אינו נכון. אי אפשר לומר שזה הנכון אבל אפשר לדרוש להתנהג כך.
דוגמה לדבר במערכת משפטית. גם שם השאלה מה אומר החוק ו/או המחוקק. ועדיין הפרשנות של בתי המשפט היא המחייבת גם אם לדעתי הם טועים.

השאר תגובה

Back to top button