הבחנה בין תורה בחפצא ותורה בגברא

שו”תקטגוריה: מחשבההבחנה בין תורה בחפצא ותורה בגברא
יצחק ש' שאל לפני 3 שנים

שלום הרב,
קראתי בכמה מקומות את שיטתך לגבי ‘מחשבת ישראל’- אם הבנתי נכון מדובר בהבנות שמקורם בהבנה הפרטית של החכמים ולא ממה שקיבלנו מן השמיים (ספקולציות בלע”ז). ממילא זה לא ‘חפצא של תורה’, אלא ככל דבר חול שאמנם יכול להיעשות לש”ש אבל אין בו גדר של תורה… לכן אין לברך על כך ברכות התורה, אין להניח זאת בנפרד מספרי חול בספריה, עקרונית היה אפשר ללמוד זאת בשירותים (לולא הפסוקים וכו’)… (מעניין אותי האם הרב גם יתיר ללמוד ספרי מחשבת ישראל בתשעה באב)…
אבל האם לא נכון לחלק בין סתם פילוסופיה על העולם לבין נסין להסביר את התורה… כמו שסברות וניתוחים של בני אדם שנעשו כדי להעמיק ולהבין דיני תורה הם בכלל תורה (‘תלמוד’), כך עיסוק מחשבתי שמנסה להסביר את העובדות היסודיות של התורה ייחשב בכלל תורה… מושג האלוקות, ההתגלות, טעמי מצוות… ואף נסיון לדלות ‘תפיסות יסודיות’ של התנ”ך לגבי ההיסטוריה וכו’…
ואף שכל הוגה מביא את הפילוסופיה של תקופתו, יש הבדל בין ספרי פילוסופיה דאז לבין ספר שעוסק בניתוח העובדות ואמונות יסודיות של תורה, וכמובן עושה זאת על בסיס ההבנה של תקופתו… הרמב”ם מביא הרבהנ פילוסופיה, אבל עוסק באיך אנחנו חייבים להסביר זאת לפי התורה (למה לא לקבל את הקדמות, איך להסביר ביטויים מגשימים של התורה וכו’)…
אמנם כל אחד מביא ממוחו, אבל גם בתלמוד מובאות הבנות שונות…
ולגבי הערך, אפשר ללמוד מהם איך לנתח את התורה לאור החכמה, וממילא מהם העקרונות החשובים שאפשר ליישם גם לגבי הפילוסופיה בימינו (לדוגמא ההתייחסות של הרמב”ם לשאלת השיטה האריסטוטלית ואפלטונית של בריאת העולם יכול ללמד אותנו איך להתייחס לשיטת האבולוציה- אין להיצמד להבנה פשוטה של הפסוקים, כל עוד יש אפשרות של התערבות אלוקית ההסבר אפשרי וכו’…

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 3 שנים

שלום רב. קשה להכליל, אבל נראה לי שהרבה מזה הוא תובנות אישיות. זה לא חפצא של תורה אבל זה יכול להיות תורה בגברא (אם זה מועיל לך, אז זו תורה לא פחות חשובה מהתורה שבחפצא). ייחודה של תורה בחפצא אינו בחשיבותה אלא שהיא בחפצא, כלומר מעמדה הוא אובייקטיבי בלי קשר לשאלה אם זה מדבר אליך או לא. משא”כ בתחום המחשבה. אני חושב שמותר ללמוד זאת בתשעה באב (מה עוד שבאמת הלימוד הזה רחוק מלשמח אותי. אבל זה כמובן טעם אישי). אם כל הבנה של התורה היא תורה, אז גם לימודי פיסיקה הם תורה. דומני שהם מלמדים אותנו המון על בריאת העולם, הרבה יותר מאשר הוורטים של מפרשי התורה. אינטואיטיבית זה נראה לי לא סביר. אני חייב כאן לציין שאחד ממאמרי בנושא נכתב כתגובה למאמרו של הרב דרור פיקסלר שטען בדיוק את זה. בהחלט אפשר ללמוד מהמו”נ כל מיני דברים חשובים. גם מקאנט ומדוסטוייבסקי. דברים חושבים אין פירושם חפצא של תורה. אחרת הפכת את כל מחלקות ופקולטות האקדמיה לישיבות.
——————————————————————————————
שואל:
 
אבל יש הבדל בין דבר שעומד במנותק ואפשר להשתמש בו לצורך מצווה וכו’ לבין דבר שנאמר תוך עיסוק בעובדות היסודיות של התורה…
כמו שספר שערי יושר נחשב חפצא של תורה אף שעוסק בניתוח הגיוני להבנת דיני תורה, ניתוח פילוסופי של עקרונות התורה (האלוקות, ההתגלות וכו’) גם ייחשב (זו בעצם תאולוגיה ולא פילוסופיה)… הבנה פילוסופית שאבד שעברה מן העולם היא כמו דעה בגמרא שנדחתה… (אמנם התחום הרבה יותר רחב, אבל זה לא משנה את העיקרון)…
השאלה היא האם ה’מחשבות’ מובאות כדי להבין את התורה, או שעומדים לעצמם… מה ההבדל בין הבנה הגיונית של מושג הבעלות בתורה, שהוא דין מסויים בתורה, לבין הבנה הגיונית של האלוקות, דרך להגיע אליה, התגלות, משמעות המצוות, מטרתם וכו’… שניהם ניתוחים שעוסקים בדברים שמקורם בהתגלות…
——————————————————————————————
הרב:
לי לא נראה לחלק לפי הכוונות. תורה בחפצא לא תלויה בכוונות. זו בדיוק המשמעות של המונח “חפצא”. אולי לאדם שלומד יהיה שכר כלומד תורה, אבל תורתו אינה חפצא של תורה. אני מבין שסברתך שונה. בסדר גמור.
——————————————————————————————
שואל:
 
סליחה על הטרחנות, אבל אני עדיין לא מבין מה החילוק בין סברות בגדרי מיגו לבין סברות בטעמי מצוות, התגלות השם וכו’…
חפצא של תורה זה לכאורה רק מה שהתקבל ישירות, כגון המקרא, ואפשר גם ההלכה… גם ההלכה איך שהולכת או מתפתחת- סו”ס דנים ביישום של אותה הלכה בימינו… 
עסק עיוני בתלמוד זה כבר בגברא, איך אדם מבין את ההגיון של אותה הלכה…
זה כמו עסק עיוני על מה כלול באותה התגלות… או בנוסח אחר, אפשר שאנו בעצם מנתחים את פרשת יתרו (מעמד הר סיני)…
 
וכבר דנה הגמרא בסוגיית ברכת התורה האם יש לברך אר על מקרא, משנה (שזה בעצם הלכה) או אף תלמוד… ונפסק שמברכים גם על תלמוד..
 
אין כוונתי לכוונה שהדבר נלמד או נכתב (ספר פיסיקה שכל כמה שורות כתוב ‘מה רבו נפלאותיך השם’), אלא מה הוא עוסק… האם הוא מנסה להסביר את העובדות (יהיה זה עצם ההתגלות או המצוות עצמם, כמו שעושה ההלכה), או שעוסק סתם בהשערות
——————————————————————————————
הרב:
סברות בגדרי מיגו הן פרשנות למושג מיגו שהוא חלק מדיני הראיות וממצוות בצדק תשפוט עמיתך, לא תגזול וכו’. סברות בטעמי המצוות או התגלות ה’ אינן פרשנות אלא הגיגים. הן לא עמדות באותם מבחנים ולא נאמרות באותה רצינות. לא הת]תחה שם דיסציפלינה ואין על כך מסורת שהולכת ונבנית. כל הוגה אומר מהגיגי ליבו. אבל קשה לי להאריך בזה כאן. כתבתי על כך בכמה מקומות שדומני שכבר הפניתי אליהם, וארחיב עוד בספרי.

השאר תגובה