הוכחות לקיומו של אלוהים

שלום הרב,
אני באמצע לקרוא את ספרך "אלהים משחק בקוביות", והפרק השלישי עוסק בהוכחות לקיומו של אלוהים.
א. הראיה הקוסמולוגית יוצאת מנקודת הנחה שרגרסיה אינסופית אינה אפשרית, אך לא מוסבר בספר בדיוק מדוע, רק ש"הנחה פילוסופית מקובלת היא שאי אפשר למתוח שרשרת סיבתית עד אינסוף, כלומר שרגרסיה אינסופית היא סוג של כשל (ובוודאי אינה הסבר קביל)" (עמ' 96-97). 
דוד שלי פעם הציג בפני את הטיעון הקוסמולוגי והסביר לי שאם ישנם אינסוף אלהימימים שבראו אחד את השני וכו' עד לבריאת העולם, אף פעם לא נגיע לבריאת העולם שלנו. כלומר, את הדומינו האינסופי של הרגרסיה אנו מתחילים מהעולם, וכך אף פעם לא באמת מגיעים לאלהים אחד שמחוץ לחוקי סיבה ומסובב. אולם אם ננסה להתחיל את הדומינו באלהים כלשהו על הרצף האינסופי של האלהימים ולהפיל אותו לכיוונינו, הרי שאף פעם לא נגיע לאלהים האחרון שברא את העולם, מפני שיש אינסוף אלהימים להפיל עד שנגיע אליו. לפי זה יוצא שהעולם אף פעם לא ייברא ובטח שלא נברא כבר, וא"כ הדרא קושיין לדוכתא שכן עובדה שאנחנו קיימים. (אני מקווה שזה היה ברור, אם לא אנסה להבהיר שנית).
האם זהו הכשל שהתכוונת? ואם לא אז מהו כן, ומה דעתך על הטיעון הנ"ל?
ב. בפרק מובאים שלוש הוכחות לקיומו של אלהים (קוסמולוגית, אונטולוגית, והפיזיקו-תאולוגית. ההימור של פסקל לא באמת נחשב, נכון?), זכור לי ששמעתי את הרב אומר באיזה פודקאסט או שיעור שישנן שבע הוכחות בסיסיות (והשאר גרסאות שלהן) לקיומו של אלהים, או משהו כזה. מה הן? (מספיק לי שם כללי וכבר אחפש ברשת. אם הרב כתב מאמרים עליהם או שמובאים בספרים אשמח כמובן להפניות ספציפיות).
תודה רבה!