הוראת שעה של נביא

אי אפשר לקבוע קו בעניינים כאלה. גם בפיקו"נ אין קו קצוץ כי שכתבת. מניין שאבת זאת? יש תשובה של האג"מ שמנסה לקצוץ מסברתו אבל אין לזה בסיס.
יש הקשרים הלכתיים שבהם כל זמן קצוב  נקרא לשעה, כמו בסוגיית כריתות בגט (תנאי עול מי, כגון: על מנת שלא תלכי לבית אביך לעולם). שם כתבו הראשונים שאפילו תנאי לאלף שנה אינו עולמי. אבל בפיקו"נ ודאי שאינו כן (ברור שאם מדובר בחיים שלמים זה חיי עולם).
מסברא הייתי אומר שכל עוד ההוראה קצובה בזמן רלוונטי (כלומר שהוא קובע מידת זמן סבירה מבחינת העניין שבו מדובר) זו הוראת שעה.
כעת נזכרתי שבחרם דר"ג אמרו ההולכים בעקבות מהרי"ק (ראה ב"י אבהע"ז סי' א) שהוא עד לסוף האלף החמישי, וכשזה חלף חידשוהו מאליו הפוסקים.