הטיעון הפיזיקו-תאולוגי

שאבתי את זה ממש מהאבולוציה. האבולוציה היא לא מתכנן תבוני (זו תופעה ביולוגית שמתרחשת עקב חוקי פיזיקה מסוימים) אבל היא כן הובילה ל'סדר' מסוים. יותר נכון להתאמה של כל אורגניזם לסביבתו. משמע, כל עוד יש איזשהו מנגנון של סדר בחוקי הפיזיקה, כמו האבולוציה שפועלת בתנאים מסוימים ויוצרת סדר, יש לנו הסבר לטיעון הפיזיקו-תאולוגי שאינו יוצר תבוני.
השאלה היא כזאת – למה להסיק יוצר תבוני, אם ידועות לנו תופעות פיזיקליות שיוצרות סדר ומורכבות ללא כל מתכנן תבוני (אם כי בתנאים מסוימים)? זאת אומרת, כשם שבן אדם מסתכל על העולם והוא נראה לו מורכב ברמה האטומית בגלל היכולות הקוגניטיביות המוגבלות שלו, כך גם אדם מסתכל על עולם הטבע שייראה לו מסודר באופן מפליא בשל ההתאמה של כל אורגניזם לסביבתו. במקרה של האדם המביט בעולם הטבע, יש לו הסבר שאינו תכנון תבוני. השאלה היא למה מוסק מתכנן תבוני במקרה של האדם שמסתכל על העולם ברמה האטומית ה'מורכבת' לפי הטיעון הפיזיקו-תאולוגי, מאשר התאמה שאינה מתוכננת בדומה למה שקרה בעולם הטבע? במילים אחרות, יכול להיות שהסדר נוצר הודות למנגנון של סדר בחוקי הפיזיקה עצמם מאשר מתכנן תבוני שיצר את החוקים כך שיווצר סדר.
מקווה שאני מובן.

ועל כך עניתי. האבולוציה יוצרת סדר רק מפני שהיא פועלת במסגרת חוקי טבע מסוימים. לכן מי שיוצר את הסדר הוא מי שיצר את החוקים. האבולוציה לא מלמדת כלום לגבי יצירה ספונטנית של סדר.

אני מבין, אבל משהו בטרמינולוגיה עדיין לא ברור לי. זה הטיעון הפיזיקו-תאולוגי – שמי שיצר את החוקים הוא בעצם זה שיצר את הסדר? אני התכוונתי יותר לעניין המורכבות שלפיה כביכול יש מתכנן תבוני. אז מה שהפריע לי הוא שאולי אין מתכנן, אלא מנגנון בחוקי הפיזיקה שיצר סדר. מי יצר את החוקים (ובכך את הסדר) זו שאלה אחרת מהטיעון שהתייחסתי אליו בכותרת השאלה.
אבל אם זו הטענה העיקרית של הטיעון הפיזיקו-תאולוגי זה מוביל אותי לעניין של עקרון הסיבתיות והמפץ הגדול.