הלכות עבד עברי

שו”תקטגוריה: עיון תלמודיהלכות עבד עברי
שואל שאל לפני 6 שנים

שלום הרב מיכאל,
 
אחרי קריאת פרשת השבוע יצא לי לחשוב על הלכות עבד עברי ובמיוחד על ההלכה ממשנה תורה:
 
כל עבד עברי או אמה עברייה–חייב האדון להשוותן אליו במאכל ובמשקה בכסות ובמדור, שנאמר “כי טוב לו עימך” (דברים טו,טז):  שלא תהיה אתה אוכל פת נקייה והוא אוכל פת קיבר, אתה שותה יין ישן והוא שותה יין חדש, אתה ישן על גבי מוכין והוא ישן על גבי התבן, אתה דר בכרך והוא דר בכפר או אתה בכפר והוא בכרך–שנאמר “ויצא, מעימך” (ויקרא כה,מא).  מכאן אמרו חכמים כל הקונה עבד עברי, כקונה אדון לעצמו.
 
אבל זאת הלכה שנראית לי מאוד תמוהה.מילא אם היו דורשים מתן תנאים בסיסיים לעבד זה היה הגיוני, אבל לדרוש מבעל העבד להתייחס אליו כשווה ואף יותר מזה זה נראה מאוד מוגזם. למה שמישהו ירצה בכלל עבד עברי אם הוא צריך לוותר בשבילו על החדר/מיטה/בגד/אוכל הטוב שלו? עדיף לו כבר לוותר על העבד ולהסתדר לבד (או לקנות עבד כנעני במקום). 

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 6 שנים

ראשית, ייתכן שזו אכן המטרה. רוב הלכות עבד עברי באו להגביל. למשל שהעבד יוצא אחרי שש שנים. התורה לא אוהבת שנמכרים לעבדים ובעצם יש בזה איסור: עבדיי הם – ולא עבדים לעבדים.
שנית, קשה לשים רף מינימלי של יחס ראוי לעבד ולכן אולי משווים לאדון עצמו. מי שקונה עבד יש לו כנראה יותר מכרית אחת או פרוסת פת נקייה אחת. העבד צריך להיות כמו בן משפחה שמקבל יחס כמו כל מי שגר שם בבית.
שלישית, יש שהציעו לראות בדיני עבדות שיקום של גנב או אחר שנמכר לעבד בכך שיחיה במשפחה נורמטיבית, ואולי בגלל זה יש לקבלו כבן משפחה.
רביעית, את הפסוק ואהבת לרעך כמוך יש שדרשו כמוך ממש. יש דרישה להשוותו אליך.

——————————————————————————————
שואל:

  1. מנפח חוקי העבדים בתורה נראה שהיא לא באה לסרס או לאסור לחלוטין עבדות עברית אלא להגביל אותה כמו שחוקי העבודה במשק מגבילים את העסקת העובדים אך לא באים למנוע העסקתם לחלוטין (אחרת למה להאריך בכל מיני חוקים כשאפשר פשוט לאסור הכל בפסוק אחד).
  2. אם לאישה הצליחו לשים רף מינימלי של יחס ראוי (שארה כסותה ועונתה לא יגרע) למה שזה יהיה כל כך קשה לעבד? ולמה שניתן לעבד יחס יותר טוב מלאישה או לשאר בני הבית שכלפיהם אין את החיובים האלו?
  3. גם אם יש לו יותר מכרית אחת או פת נקיה אחת, עדיין די מצוי שיהיה לו כמה חדרי שינה בבית ואחד מהם הוא נניח הגדול ביותר ושם האדון ישן, מגוחך לדרוש ממנו לפנות את חדר השינה הגדול שלו בשביל עבדו העברי. כנ”ל לגבי מזרון, די מצוי שלהורים יש מזרון איכותי, ולילדים למשל מזרון פשוט. יש עוד הרבה דוגמאות שאפשר להעלות על זו הדרך. 
  4. גם אם זה מוסד שיקומי, למה צריך לדרוש מראש מוסד השיקום להתייחס למשתקמים אצלו כמו שהוא מתייחס לעצמו? מספיק לתת להם תנאים בסיסיים. 
  5. גם אם יש דרישה להשוותו אליך, הדרישה היא עבור כולם באופן שווה, ולכן אין סיבה שאתן יחס יותר טוב לעבדי העברי מאשר לסתם חבר שמתארח אצלי מתוקף הכלל “ואהבת לרעך כמוך”.
  6. רבי עקיבא דרש דרשה מפסוק עם מבנה דומה לפסוק שלנו (“כי טוב לו עמך”), מהפסוק “וחי אחך עמך” מכאן הוא הבין שחייך קודמין, אולי אפשר להגיד על זה הדרך שטובתך קודמת לטובת עבדך?
  7. מההקשר של הפסוק שממנו דורשים את הדרשה (“וְהָיָה֙ כִּֽי־יֹאמַ֣ר אֵלֶ֔יךָ לֹ֥א אֵצֵ֖א מֵעִמָּ֑ךְ כִּ֤י אֲהֵֽבְךָ֙ וְאֶת־בֵּיתֶ֔ךָ כִּי־ט֥וֹב ל֖וֹ עִמָּֽךְ”), נראה שלא כל העבדים חושבים שטוב להם עם אדוניהם, אלא רק חלק מהם, והם אלו שמבקשים להירצע כנראה. ומעבר לזה, לא נאמר כי טוב לו כמוך, אלא טוב לו עמך.

——————————————————————————————
הרב:
ברור שהיא לא באה למנוע לגמרי, אחרת היתה פשוט כותבת שאסור. בנסיבות ששררו אז העבדות היתה כורח חיוני וגם נוהג מקובל, ולכן התורה רק מגבילה ומסייגת אותה. אבל בזמננו בהחלט סביר לא להשתוקק לחזרתה. אנו מוצאים פרשה דומה בתורה, בתחילת פרשת כי תצא, אשת יפת תואר. שם חז”ל דורשים שהתורה דיברה רק כנגד יצר הרע (אבל לכתחילה לא ראוי לעשות את כל זה).
הדרישה היא לא להשוותו לגמרי. ברור שיש לפרש זאת על דרך המליצה. אתה צריך לדאוג למינימום שלו לפני שלך. אבל מעבר למינימום אינך חייב לתת לו. כשאתה נוסע לחו”ל אתה לא חייב לקחת אותו.

Back to top button