המטאפיסיקה של ההלכה

מה הכוונה. שם כתוב "כמו שיש עובדות אתיות יש גם עובדות הלכתיות. אלו ואלו אינן תלויות בקב"ה וכפויות עליו". (אמנם בהמשך שם מוצע שהקב"ה יכול לשנות את העובדות הרוחניות ואולי לזה הכוונה כאן?).

לא יודע איפה כתוב וכבר לא זוכר. כתבתי מה שאני חושב כעת. אני מניח שיש עובדות דתיות מטפיזיות, אבל איני רואה סיבה להניח שהן לא ניתנות לשינוי (כלומר לא תלויות בקב"ה. לפחות לא כולן).

האם זה לא סותר את ההנחה שהערכים הדתיים אותם מקדמת ההלכה לשיטתך, גם כן כפויים על הקב"ה?

אני באמת לא חושב שהם כפויים עליו. לפחות לא כולם.

שם ב457 בסוף הטור המהלך כך. מחד גיסא ערך הלכתי שגובר על מוסר כפוי מוכרח להיות כפוי בעצמו כלומר קודם לציווי. מאידך קונפליקט הלכתי שהוכרע (מת מצווה דוחה לולב ולאו) נראה נינוח לגמרי להבדיל מקונפליקט מוסרי שהוכרע (הריגת בלתי מעורבים במלחמה) לכן נראה כתוצר של ציווי סופי בלבד. והפיתרון שהצעת שם הוא שאכן הערך ההלכתי כפוי (אף שהמחויבות מכח הציווי) אבל ההשלכות (הרוחניות) של הפרת הערך ההלכתי אינן כפויות.
בתשובתך כאן שלא כל הערכים ההלכתיים כפויים האם כוונתך שערכים הלכתיים שגוברים (במצב כלשהו) על המוסר הם כן כפויים אבל ערכים הלכתיים אחרים אולי לא. אגב האם מטענה כזאת נובע שבהתנגשות מקרית לא מהותית כמונחיך (אם אני זוכר את המינוח נכון) סביר להניח שזה ערך הלכתי לא כפוי ולכן סביר להניח שהמוסר יגבר.

קצת קשה לי הטענה שהערך כפוי אבל מחיריו לא. בפשטות ההכרח בערך כלשהו הוא בגלל מחיריו.
ההבחנה שהבאת בסוף אפשרית, אבל נדמה לי שהמשך דבריך בעייתי. התנגשות מקרית או מהותית לא בהכרח עוסקות בערכים שונים אלא בסיטואציות שונות. אם ערך הלכתי X דוחה את ערך מוסרי Y בגלל שההתנגשות הכרחית, אכן נראה ש-X כפוי. אבל אם יש סיטואציה שבה ערך הלכתי Z לא ידחה את Y כי זה מקרי, זה לא אומר ש-Z אינו כפוי, מפני שתיתכן סיטואציה אחרת שבה Z ידחה ערך מוסרי כלשהו (כי שם זה כן הכרחי) וזה יוכיח ש-Z הוא כפוי.

דומה שקצת הקושי הוא שאם מפרידים בין הערך למחיר והבעיה להפר היא רק מצד המחיר והוא אינו כפוי אז נמצא שאין כפיוּת כלל, ואם יש בעיה לשמה גם לולי המחיר אז העדר הכפיות במחיר הוא חסר חשיבות. אולי זה לא רק קצת.

לגבי ההמשך אני מבין שאתה מחדד שעבור ערך הלכתי אם קיימת לפחות התנגשות הכרחית אחת (ולשיטתך שבמקרה כזה בהינתן וודאות ההלכה גוברת) ז"א שהוא ערך הלכתי כפוי. אבל אם כל ההתנגשויות איתו הן מקריות אז ייתכן שאינו כפוי ולא יגבר (ואולי יאמרו בזה אין ספק כפוי מוציא מידי ודאי כפוי). ואם כן יש כאן תוצאה מעניינת שהחלוקה היא חדה, כיון שכל הפרטים במוסר וכל העוצמות הכל באשר לכל כפוי, אז ערך הלכתי שאינו כפוי ניגף לעולם מול כל דקדוק קל בדברי המוסר (אם כשנוטל לולב יסתיר לשכנו לרגע את הנוף ויגרום לו מורת רוח כלשהי אז אסור לו לנענע באותה שעה, ואולי הוי מצהב"ע). אולי עדיף כבר להניח שהכל כפוי וזהו.

עקרונית נכון. ערך דתי שאינו כפוי היה ניגף בפני כל נדנוד מוסרי. אלא שאין לנו דרך לדעת מה כפוי ומה לא.
זו לעולם תוצאה. אתה מפעיל אינטואיציה וכללי הלכה ולפיהם מחליט האם ההלכה נדחית אם לאו, וממילא תוכל להסיק האם זה ערך כפוי או לא.
לכל היותר תוכל להקפיד על עקביות במשנתך.
וגם ההחלטה הזאת אינה פשוטה. אם הערך הדתי ניגף בפני המוסר הוא יכול להיות כפוי או שאינו כפוי. אם הוא דוחה את המוסר הוא בהכרח כפוי.

לכאורה האינטואיציה וכללי ההלכה בוודאי אומרים שכל ערך דתי דוחה נדנוד כלשהו של ערך מוסרי, וא"כ כל הערכים הדתיים כפויים. לא?

לא בהכרח. למשל כניסה לטריטוריה של הזולת דוחה ערכים דתיים אפילו על כל דהו.

אבל מספיק להניח שלכל ערך הלכתי קיים ערך מוסרי שנדחה בכל דהו (גם אם קיים ערך מוסרי אחר שאינו נדחה אפילו בכל דהו), ובזה מי לא יניח כך