הסברים קבליים

שו"תהסברים קבליים
מתן. שאל לפני 3 שנים

מועדים לשמחה,
לשאלות מסויימות באמונה אני מקבל תשובה ש"ישנם הסברים על פי הקבלה, ואם היית מבין בה משהו לא היו לך שאלות. כמו שיש פרופסורים לפיזיקה שמבינים איך העולם עובד למרות שאנחנו לא מבינים כלום. וגם אם ניתן הסברים שיספקו אותנו, הפרופסורים לפיזיקה תמיד ידעו מה נכון יותר טוב מאיתנו ואנחנו משלים את עצמנו. וככה זה ביחס למקובלים" רציתי לדעת מה עמדתך בנושא. לדוגמא: ההתפתחות הטכנולוגית שגוררת עמה בורות אצל הנוער ומעצימה את המיניות והתועבה זה בגלל שאנחנו לפני הגאולה והסטרא אחרא עומדת לעבור מן העולם (הרי היצר הרע יישחט), ולכן היא משתוללת בכל כוחה. זה ההסבר האמיתי.
זה עוד די מובן. 
אבל לדוגמא אם אשאל שאלה קצת מפחידה יותר כמו איך מיישבים את הידיעה והבחירה (קראתי את שיטתך 🙂 ) אז אני עלול לקבל משהו כמו: "איתא בנהר פלגיו, ידיעה דעתיקא קדישא, באות יו"ד קדמאה דכתיב בה בראשית ברא, הדא הוא דאמרינן בני בכורי ישראל. דהא במצח העליון לית בחירה כלל, ואבא ואמא ידעי בהאי, וחדוותא דכולהו איתחזי בעלמא." אני מקווה שלא קיצצתי בנטיעות.
בקיצור, אני זוכר שציטטת פעם בהקשר זה את נעם חומסקי שיכול להיות שאם אני לא מבין משהו, אני יכול לבקש ממישהו שיסביר לי בשפה שאני אבין, או ללמוד לבד ולהבין. ואם עדיין אני לא מצליח, כנראה שזה קשקוש.
אז כיוון שאני לא רואה את עצמי לומד קבלה בזמן הקרוב אני שואל אותך, שהרי עסקת בזה כמה שנים טובות. יש באמת סוגיות שמצריכות הסברים שלא ניתנים להיאמר על ידי שפה שאינה קבלית וחייב להשתמש במושגים כאלה שמובנים רק ליחידי סגולה? יכול להיות שהתשובות האמיתיות נמצאות אצל המקובלים (מאחורי הקלעים) ואנחנו בעצם משלים את עצמנו?
סליחה על האורך.

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 3 שנים

יש להבחין בין סתירות לשאלות. ידיעה ובחירה זו סתירה, ולכן אין טעם לדבר על תשובות שיש בקבלה. אם יש הסבר מדוע זו לא סתירה, כנראה ניתן להציגו גם בנגלה. אבל לגבי שאלות, יתכן שיש תשובות בקבלה שלא ניתן להבינן בנגלה. זה כמובן לא אומר שהמקובלים בהכרח יודעים זאת, אבל ניתן להניח שעקרונית יש תשובות כלשהן. זה כמו שאלה בפיזיקה שאין אף מומחה שיוכל לענות עליה. האם זה אומר שאין תשובה? יש תשובה כלשהי, גם אם אף מומחה לא יודע אותה.

השאר תגובה

Back to top button