הפרכה על פי קרל פופר
אהלן,
לפי קרל פופר תיאוריה נחשבת למדעית רק כאשר ניתן להעמיד אותה למבחן הפרכה.
באחד מהטורים דיברת על תיאוריות מדעיות ״אפלטוניות״ – תיאוריות מדעיות שלא דנות לכשלעצמן בעולם הפיזי, אלא דנות בעולם מדומיין בו אין כוחות נוספים שפועלים. טענת שבשביל ליצור חיזויים בעולם הפיזי, צריך לשלב בין מספר תיאוריות מדעיות ״אפלטוניות״.
שאלתי היא האם תיאוריות מדעיות ״אפלטוניות״ נחשבות מדעיות על פי פופר? איך ניתן להפריך תיאוריה מדעית ״אפלטונית״?
לדוגמא כח המשיכה. גם אם יהיו שני עצמים שלא יתקרבו זה לזה עדיין ניתן לטעון שבאופן ״אפלטוני״ הם נמשכים זה לזה אבל בעולם יש כח נוסף (בין אם אנחנו מכירים אותו או לא) שמושך את אחד מהעצמים לכיוון השני.
בניסוי מעבדתי רגיל. בכל ניסוי על כל תיאוריה ניתן לדחות הפרכה על ידי הוספת הנחות אד הוק.
אבל לפעמים הנחות אד הוק הן נכונות. לפני שהכירו מגנטיות, הטענה שהחפץ לא נופל לקרקע בגלל כח מגנטי נוסף שמשפיע עליו, הייתה טענת אד הוק. פופר שואף לוודאות בעקרון ההפרכה שלו, אבל גם הפרכה בסופו של דבר מגיעה בעקבות אינטואציה לגבי האם יש עוד הנחת אד הוק שאני לא מכיר, או שמא התיאוריה שלי לא נכונה. אין לך כלי וודאי להכריע את זה. כמובן שככל שיהיו יותר הפרכות שיאלצו אותנו להמציא עבורן הנחות אד הוק, אז התיאוריה תיחלש, אבל ההפרכה שלה תמיד תהיה כרוכה באינטואיציה. ואם אנחנו משתמשים באינטואציה בעת ההפרכה, אז למה לא להשתמש בה עבור ההוכחה, ונטען שגם האינטואיציה של עקרון האינדוקציה היא נכונה. כלומר, פופר לא באמת נתן מענה לבעיית אי הוודאות – הוא החליף אי וודאות אחת באי וודאות אחרת.
אכן נכון. אף אחד לא מדבר על וודאות במדע. ראה בטור שהעליתי כעת (588) שאני מעיר על כך.
אם כך, איזה ערך יש בקריטריון ההפרכה של פופר?
אם הבנתי אותך נכון אז עקרון ההפרכה למעשה צריך להיות מנוסח כך – ״תיאוריה מדעית היא תיאוריה שניתן להחליש, עד לרמה שהאינטואיציה תראה בה כמופרכת״.
אבל אפשר לנסח את אותו קריטריון גם הפוך –
״תיאוריה מדעית היא תיאוריה שניתן לאשש, עד שהאינטואיציה תראה בה כמוכחת״.
לא ניתן באמת להוכיח ולהפריך אף תיאוריה בעקבות בעיית האינדוקציה והנחות אד הוק – אפשר רק להחליש ולאשש אותן – ומשם להסיק אי נכונות או נכונות.
אז למה תיאוריה מדעית מוגדרת רק על פי היכולת להפריך (להחליש) אותה ולא על פי היכולת להוכיח (לאשש) אותה? שניהם זה תהליך שמעורב בו אינטואיציה, ושניהם לא וודאיים.
איזה ערך יש בלהתייחס רק להפרכה? האם יש תיאוריה שניתנת לאישוש אבל לא ניתנת להחלשה?
תודה 🙂
כל השאלות הללו נדונו לעייפה בפילוסופיה של המדע, וחלקן כבר אצל פופר עצמו. אכן נכון אין דרך להוכיח או לשלול קטגורית תיאוריה. תמיד יש הצלות אפשריות אד הוק. התיאוריה נטו ניתנת להפרכה. הצלה אד הוק היא שינוי שלה. אבל אלו פלפולים. מדע אינו עוסק בוודאי ולא במופרך. מעבר לזה, מדע אינו רק תצפית אלא עוד רכיבים מהתבונה (רציונליסטיים).
תומס קון הלך רחוק יותר. לשיטתו זה בכלל תהליך סוציולוגי ולא פילוסופי.
אני מסכים שניתן להפריך את ההתממשותה הפיזית (אם זו היית כוונתך בתיאוריה נטו), אבל הדבר לא יפריך את התיאוריה/ות ה״אפלטונית״ שבסיסה.
אם המדע לא עוסק במופרך, אז למה ממשיכים לאמץ את ההגדרה של פופר כקריטריון למהי תיאוריה מדעית?
האם קיימת הגדרה יותר מדוייקת לתפישתך למהי תיאוריה מדעית?
כמעט אף אחד כיום לא מאמץ את ההגדרה של פופר. זוהי רק קריאת כיוון ומסגרת כללית לדיון המדעי. אין הגדרות מדויקות ולא יכולות להיות כאלה. בדיוק בגלל זה עדיין מדברים בשפה של פופר.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer