הצבעה לבחירות לאדם שהוא אונן
התפרסם היום שאדם הגיע להצביע בקלפי רבע שעה לפני לווית אשתו למנוחות, בגלל מצוות 'ועשית ככל אשר יורוך':
https://www.bhol.co.il/news/1457350.
מישהו הגיב לו שזו טעות, שכן לפי ההלכה: "האונן פטור מכל המצוות, כתפילה, קריאת שמע, הנחת תפילין, לימוד תורה ועוד. ואינו רשאי להחמיר על עצמו ולקיימן".
האם זה נכון? האם מבחינת ההלכה עדיף היה שלא יצביע? בהנחה שיש מצווה בהצבעה, האם הוא קיים מצווה?
אין שום מצווה בהצבעה, והחרדים כרגיל מבלבלים את המוח בתעמולה שלהם. אבל יש בזה ערך, ואני חושב שגם בזה די כדי לצאת ולהצביע. זה לא חייב להיות מצווה הלכתית במישור הפורמלי. אמנם רבע שעה לפני לוויית אישתו זה נשמע לי מופרז. בשבעה בהחלט כן.
בעניין מצווה בבחירות שמגיע מן הנושא של ועשית ככל אשר יורוך.
בדברי הראשונים ישנן גישות שונות בתוקף ציווי זה בהיעדר סנהדרין בירושלים.
הראשון שהתייחס להרחבה של המצווה הזו הוא הראב"ד, שכתב שהיא מחייבת אפילו לציית לרב המקומי, ה"מרא דאתרא"[4].
הרשב"א הרחיב את המצווה לכדי חיוב לציית לגדולי הדורות המפורסמים; כאשר הוא נשאל האם מותר לחכם לפסוק כפי דעתו בניגוד לספרי הפסיקה המקובלים של הראשונים, השיב הרשב"א שהדבר אסור בגלל המצווה לשמוע לדברי חכמים[5].
הרחבה נוספת יש בספר החינוך שבדבריו על מצווה זו מאריך לכתוב על חובת הציות לרבנים הגדולים שבכל דור, ולדבריו חובה זו מהווה מצווה יסודית ביהדות[6].
אם כן על כך סומכים החרדים שחושבים שזה מצווה.
למה הם מבלבלים במוח?
ראשית, בגלל שזו דעה מופרכת מצד עצמה. לא תסור הוא רק ביחס לסנהדרין. שנית, בגלל שהם לא קובעים כאן גדר של מצווה אלא הוראה פוליטית. לא כל הוראה שיוצאת מחכם היא בגדר 'לא תסור', גם לשיטה המופרכת שאכן יש לא תסור ביחס לכל החכמים. לדעתך אכילת שיירי גפילטע פיש בטיש בערב שבת זה בגדר 'לא תסור'? ושלישית, בגלל שבעיניי הם בד"כ בכלל לא חכמים.
הם לא הורו לאכול גפילטע פיש.
זה גדולי הראשונים ולא שיטה מופרכת.
בעיניהם הרב לא "חכם".
מי אמר שהם לא קובעים גדר של מצווה.
אוי הגאווה…
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer